לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


"You gave me roses and I left them there to die"

Avatarכינוי:  המסכה ירדה, ונשארה אני.

בת: 27

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2011    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2011

אני מאושרת פשוט אעאעאע.


סיפרתי על זה בפוסטים קודמים למי שעוקב (אני בספק שמישהו עוקב XD), או יותר נכון, סיפרתי עליו.

כן על הידיד הזה שלי שהייתי מאוהבת בו שהיה חבר של החברה הכי טובה שלי, כן משפט מסובך אבל... כן.

בקיצור חודש בערך לא דיברנו ופתאום מה? הוא שולח לי הודעה!

והתחלנו לדבר ממש כמו פעם ואפילו כיננו אחד את השניה חתיך מאמי כפרה חיימשלי וכל מיני כאלה...

ואני לא מאמינה פשוט אין מאושרת מימני 3>

זה לא שאני מאוהבת בו, באמת שלא, עבר לי, גם עצוב לי שחברה שלי והוא ניפרדו והם אפילו לא שומרים על קשר,

זה פשוט שכל כך התגעגעתי אליו בתור ידיד! הוא היה כל כך חסר לי 3>

כאילו חודש שלם לא דיברנו ולפניו גם לא דיברנו הרבה וממש היינו אדישים אחד לשנייה ובערך שלוש חודשים אפשר להגיד שכמעט ולא דיברנו.

ועכשיו פתאום המצב חוזר להיות כמו פעם :)

כמו שהיה...

הוא אמר שנדבר ושנשמור על קשר ושבמפגש הכיתתי נדבר, ובאמת שאני ממש שמחה 3>

הידיד הטוב שלי חזר אליי :).

נכתב על ידי המסכה ירדה, ונשארה אני. , 29/8/2011 04:42  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




3,575
הבלוג משוייך לקטגוריות: האופטימיים , המשועממים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להמסכה ירדה, ונשארה אני. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על המסכה ירדה, ונשארה אני. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)