רבתי עם החברה הכי טובה שלי.

אני פשוט שונאת את זה.

אני שונאת את זה שלמרות שאני מוקפת אנשים אני מרגישה לא שייכת.

אני שונאת את זה שאני צריכה להתעלם מימנה.

אני שונאת את זה שיש לי אגו.

אני שונאת את זה שהעלבתי אותה.

אני שונאת את זה שכתבתי את כל זה בלי לחשוב פעמיים, אחרי הכל, היא עדיין הייתה יכולה להיות חברה שלי.

אני שונאת את זה שרק אחרי שמאבדים משהו מבינים את הערך שלו.

אני שונאת את זה שהמשפט המטופש הזה כל-כך צודק.

אני שונאת את זה שדווקא עכשיו אני נזכרת ברגעים הכי יפים שלנו.

אני שונאת את זה שלמרות שהתלוננתי ולא שמתי לב היא באמת הייתה חברה אמיתית.

אני שונאת את זה שאני לא הייתי חברה אמיתית.

אני שונאת את עצמי על מה שגרמתי.

אני שונאת את עצמי על זה אני בנאדם ללא רגשות, בנאדם קר.

אני שונאת את זה שאת מרגישה שאת לא יכולה להיות אמיתית לידי.

אני שונאת את זה שאמרתי לך דברים כל-כך מעליבים.

אני שונאת את זה שאני בוכה מכל שטות.

אני שונאת את האופי ואת האגו שלי שגרמו לזה לקרות.

אני שונאת את זה שאני מבקרת בבלוגים או בתמונות ואני מבינה כמה שאני אוהבת אותה וכמה שכיף לנו ביחד.

אני שונאת את זה שיותר טוב לה בלעדיי.

אני שונאת את זה שלא משנה כמה שאני אתחנן היא לא תרצה להיות לידי, היא בעצמה הוכיחה את זה.

אני שונאת את זה שעכשיו היא שונאת אותי.

אני שונאת את זה שהיא מתעלמת מימני.

אני שונאת את זה שהיא מתרחקת מימני.

אני שונאת את הריב הזה.

אני שונאת את התקופה הזאת.

אני שונאת את זה שרע לי.

שונאת.

ד', אם את קוראת את זה? ואני יודעת שאת מכירה את הבלוג שלי, אני מצטערת שיש לי יותר מידי אגו ושאני לא יכולה להגיד לך את זה בפנים. אבל אני מצטערת, ואני מתחרטת, ואני יודעת שאת לא רוצה לחזור לההיות חברה שלי כי אני "שפטנית" מידי, ואני יודעת שאת צודקת, ואני יודעת שאת לא רוצה להיות לידי כי יותר טוב לך בלעדיי.

אבל סליחה.

באמת שאני מצטערת.

כי התמונה הזאת כל-כך מתאימה לנו.

בבקשה תסלחי לי.