לחזור ולהקשיב לעצמי. לתחושות הבטן שלי. לא למי שנמצא מולי ומנסה לומר אחרת.

הגעת אליי הבייתה אתמול. לראשונה נכנס אליי גבר הבייתה וזה הרגיש פשוט נכון. טבעי. מתאים.

רגע של מבוכה, הוא נכנס מהדלת הקדמית של הבניין וההורים שלי בדיוק יוצאים מהדלת האחורית.

דרבי. ארוחת ערב. וישר אתה אומר- לא חושב שהפעם אני אחזיק מעמד יותר מעשר דקות. המסר ברור- חיכיתי לראות אותך, משמע חיכיתי לשכב איתך. ביני לבין עצמי תהיתי. ברור שכייף לי איתו במיטה. ברור שהסקס טוב ועושה לי הכי נעים. וברור שכשאני רואה אותו אז קשה לי להתאפק ואני גם לא רוצה להתאפק. אבל אתמול הייתי במחזור. ובצהריים שדיברנו בטלפון תהיתי אם לשתף כשאמר שרוצה לבוא הערב וחשבתי לעצמי- למה בעצם? למה זה חשוב לציין את זה? ובחרתי שלא.

ובאמת, אחרי עשרים דקות שהיה אצלי ושיתף שכבר לא יכול התאפק יותר אזי שיתפתי שאני במחזור וארשת הפנים שלו אמרה הכול. אכזבה.

זה הרגיש לי מאוד לא בנוח. הרגשתי אח"כ איזו אי נוחות מולו זאת למרות ששיתפתי שאני מרגישה מאוד נעים שהוא אצלי וזה מרגיש מאוד טבעי. השיחה התגלגלה ושאלתי חצי בצחוק האם הוא שוכב גם עם אחרות.. הוא השתתק. ענה מה פתאום?? קם לשירותים, חזר וכולו מכונס, נעלב. פתאום הוא אומר. זה לא מתאים בכלל מה ששאלת. זה לא לעניין. תני לי קצת יותר קרדיט מזה. הרגשתי לא בנוח.. נבוכה.. התנצלתי, אמרתי שלא הייתה לי כוונה לפגוע.

הערב המשיך, חירמונים, מילים חמות עפות באוויר. הוא מת שאני ארד לו. עוברים לחדר שלי. פתאום הקטנה קוראת אמא.. אני קמה אליה וחוזרת למיטה. האווירה מתחממת, לו זה לא מתאים לשכב כשאני במחזור וגם אני לא ממש בטוחה שזה מתאים לי.

נעים לי איתו. נעים לי שהוא במיטה שלי. נעימה לי הנוכחות שלו. שיתפתי במה שאני מרגישה- אני מתה לרדת לך אבל משהו עוצר אותי.

נראה לי מטופש אפילו לכתוב את זה.

שוב הוא מתכנס. שוב מתבאס. אומר לי שברור שיש לי עכבות והוא לא מבין למה. הוא נותן את כל כולו במיטה, לא מתחשבן, לא מונע מעכבות. ואם זה ככה אז הוא יתן את מה שהוא מקבל. טראאאח.. כל החושים שלי נעמדים דום. אני לוקחת נשימה. מסתכלת עליו, אומרת לו- נכון! יש לי עכבות, ואני גם משתפת אותך בזה. אך הרצון שלך לתת לא אמור להיות מונע מרצון לקבל חזרה את אותו הדבר. כלומר, מבחינתי זה לא עובד שעומד מולי בן אדם ואומר אני עושה ככה ומצפה שתעשי בדיוק אותו הדבר בשבילי. לכל אחד הקצב שלו, הרצון שלו לתת, היכולות שלו. הוא עונה לי בשקט שמזכיר לי מחוזות אחרים- יופי של תשובה נתת כאן.

אין לי סבלנות להמשיך ולכתוב כאן ולדוש את המילים שהמשיכו להאמר או את האווירה.

בגדול הוא קם אחרי לא מעט זמן, והלך.

משהו בדרך שלו לתקשר את הרגעים הפחות נעימים לא הייתה לי נוחה. הוא נתן לי תחושה אתמול שהוא בא בשביל הסקס וששום דבר מזה לא יצא כפי שציפה- התאכזב. וזה לא מתאים לי.

לא מתאים לי התגובות שלו. לא מתאימה לי הדרך שתיקשר איתי על זה. לא מתאים לי בכלל להרגיש שנעים איתי רק שיש סקס.

אם היה אומר לי מפורשות שמה שיש ביננו זה סקס בלבד ולא מעבר- הכול היה נראה אחרת לגמרי.
אני רוצה לדעת מול מה אני עומדת ולבחור אם זה מתאים לי או לא. אבל לא מתאים לי שהמילים אומרות מסר אחד של - כייף לי איתך, מעניין לי איתך, נעים לי איתך, שהתשובה הישירה לשאלה האם מה שיש בננו זה רק סקס היא לא ובאותה הנשימה ההתנהגות משדרת מסרים אחרים לגמרי.

ואני שואלת את עצמי איך לפעול מעכשיו. מה נכון לי לעשות. האם יש טעם לדבר על זה איתו. האם להבין את המסר ולקחת מזה רק את הסקס ולהקליל הכול. לעשות שיפט בחשיבה שלי שאין כאן שום דבר מעבר ולספק רק את הכמיהות והפנטזיות. האם זה יהיה אותנטי מצידי?

וכמובן שאני סקרנית לראות איך יגיב אחרי אתמול.. האם יגיד משהו, האם ינהג כאילו כלום.

ובכלל- האם אני נופלת לדפוסים הקבועים שלי ומביאה את עצמי לידי ביטוי רק לפי התגובות של מי שנמצא מולי או האם אני יכולה ומסוגלת בכלל להגיב כפי שאני מרגישה ומבינה ולא חשוב התגובה המקדימה של הצד השני.

אני יודעת להגיד שיש בו משהו שמעניין אותי מעבר לסקס המדהים. אני יודעת להגיד שאני בכלל לא בטוחה שזה הדדי. אני יודעת להגיד שהרבה יותר קל לי לפעול כשאני יודעת מהו הרצון של הצד השני- כי כשדברים ברורים לי אזי אני יודעת מול מה אני עומדת. אני גם יודעת שחשוב יותר מהכול הוא לא מה הצד השני רוצה אלא מה דרדסי רוצה והאם היא מסוגלת לשתף שם גם אם הצד השני לא חושף, לא אותנטי, לא ברור.

ארבע שעות של שינה בלילה וגם בארבע שעות האלה קמתי שלוש פעמים. שטפתי פנים, התחלתי בוקר חדש. פיזרתי את הילדות בגנים.

ישבתי בקפה שלי. הכינו לי את הקפה שלי בדיוק כפי שאני אוהבת. שתי סגריות.

והנה. מתחיל לו יום חדש.

אני כבר רואה את השינוי שחל בי. למדתי לשאול את עצמי שאלות. לבדוק מה מתאים לי.

לא רוצה להסתיר רגשות ולשחק משחק. רוצה לשמר את האותנטיות שעבדתי עליה קשה כל כך בחודשים האחרונים. בגללי. בגלל שזה עושה לי נעים.

שהיה יום מוצלח.