אני חשופה עד כמה שאני נותנת לעצמי להיות וזה מעיף אותי לגמרי. אני חווה תקשורת מסוג של הכרתי קודם לכן, לא עם גבר לפחות.

אחרי קצת אלכוהול אתמול נפתחה שיחה מעניינת..הוא סיפר על תהליך הגירושים שלו ואני על שלי. הוא מלא בדיבורים על מודעות ודרך ועשייה ולמידה אבל לא לגמרי נמצא שם.כשמגיעים לרגע אינטימי הוא מדבר תאוריות ולא על עצמו. זה מעייף לפעמים. אתמול אמרתי לו - דבר איתי עליך כשאתה מסביר דברים, לא על תאוריות. אמרתי לו איך אני מרגישה אותו ומה אני רואה מולי. הכי בנוחות, היא טיבעי. הוא לא נבהל ממה ששמע ולי זה נתן תחושה שאני יכולה להגיד את מה שאני רואה. הוא אמר אתמול כמה כייף לו איתי. כמה הדיאלוג ביננו כייף לו, כמה הוא אוהב להקשיב לי מדברת. וגם אני. גם אני נהנית בחברתו.

גם אני מספרת לו דברים שעוד לא סיפרתי. גם אני חושפת. פחדים וחולשות. והוא לא נבהל. וזה מדהים.

רק שיש עניין אחד שנוכח ואני לא יודעת איך להתייחס אליו. המיניות. זה ממש משעשע אותי לחשוב שהגבר הקודם שלפניו ידע תקשורת מעולה רק במיטה. כל התקשורת התקיימה ביננו רק בסקס והיה לי סקס מטורף איתו. וכאן זה הפוך. יש תקשורת מצויינת ואינטימית מאוד ובמיטה זה פחות זורם. פחות מתחבר. יש בו משהו לא מאוד מאוד מיני. מין תשוקה מעט כבויה כזו. הוא הסתכל עליי אתמול ואמר לי שזה מוזר לו שהוא לא מנסה לנשק אותי מייד. שהוא מבין שהשיעור שלו איתי זה לא להביא אינטימיות דרך סקס אלא דרך מקומות אחרים. ובכ"ז אנחנו שוכבים. והייתה בי אש אתמול. רציתי שיחדור אליי, רציתי כל כך להרגיש אותו. ולרגעים זה היה כייף כל כך כי הבאנו לשם את הקרבה שהתקיימה מחוץ למיטה אבל כסקס נטו אין כאן ניצוצות. 
אבל אח"כ. ששככבנו אחד ליד השנייה. והיו רגעים קטנים כאלו של צחוקים והומור, ורגעים של מילים חמות, ונגיעות קטנות. ונשיקות מרפרפות. לא רציתי שיילך. לא רציתי שייגמר. רק רציתי שימשיך. שיחבק אותי ונרדם. רק רציתי להרגיש.

 הידיעה שיש לי חיים מלאים גם בלעדי גבר. שיש לי אותי ואת הבנות שלי ואת העולם השלם שלי מביאה אותי לקשרים ממקום אחר לגמרי. הרבה פחות תלוי, הרבה פחות נזקק. 

טוב לי כזה מפנים. בהכי אמיתי של זה. בהכי שלם של זה. 

טוב לי.