לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


"כשזה עמוק עוצר כל העולם ואת קוטפת כוכבים כשזה עמוק את מרגישה שלתמונה נוספו המון צבעים" הלא נודע קורא לי, החדש מרגש אותי, הפחד מציף אותי. יש פנייה חדה בחיי ואני לומדת לנהוג בזהירות.

Avatarכינוי: 

בת: 48

MSN: 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2012    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

3/2012

מסיכה לפורים


דודו טסה הוציא שיר חדש ומדוייק ומרגש להפליא. "ויש את מה שרצית שאהיה, ויש את מה שרציתי שתהיי. ויש ביננו בית. ולא נכנס מספיק אור".

מערכות יחסים שמבוססות על הרצונות שלנו  לשינוי מהאדם שנמצא מולנו. ולא על מי שהוא באמת. ואז זה מתנפץ.

כי כדי להחזיק מערכת יחסים צריך שני אנשים שהם מי שהם באמת ושמקבלים את מי שמולם באמת. ואז זו יכולה להיות חגיגה.

הבוקר חג פורים. קמתי מתרגשת מוקדם. בציפייה לילדות ולאקס. הכנתי את התחפושות והאקססוריז והנעליים החדשות, והגרביונים והאיפור והנוצצים.

וטיילתי עם הכלב. ועישנתי סגריה. והכנתי את האקססוריז שקניתי לעצמי כדי שהן יגיעו אוכל לשים אותם ולפתוח את הדלת בשמחת פורים. כי פורים זה חג מלא שמחה והתרגשתי. לאור המשפט שהילדה אמרה ביום ראשון. ולאור זה שהוא חולה ואני יודעת מה מצבהרוח שלו כשהוא חולה.

ופתחתי את הדלת בצהלולים ובחיוכים. והתחפשנו בהתרגשות גדולה והתאפרנו. והוא היה כמו שק חבוט וחסר סבלנות. וכל דבר שלא הסתדר, כמו למשל שהגדולה לקחה אודם אחרי שאיפרתי אותה וניסתה למרוח לבד ויצא לה על כל הפרצוף, פשוט עיצבן אותו והוא הגיב בהתאם. והכול בעצבים ובחוסר סבלנות. ואני רואה מהצד איך הן מגיבות לו. ולעצמי אני אומרת בלב. הנה. הנה הסיבה שאנחנו לא יכולים לגור יחד כמו פעם .

החיים שלי הם רכבת הרים של רגשות בשנה האחרונה. יש רגעים שלפעמים אני מרגישה דימוי של פאזל- אלף חלקים קטנים,קטנים, איך כל זה אמור להתחבר לתמונה אחת גדולה לעזאזל? בסוף זה חייב להתחיל בחלק אחד קטן ויחידי של הפאזל עד שזה נהפך לתמונת פאזל שלמה. והתמונה ברורה.

ופאזל כמו פאזל, אי אפשר לחבר שני חלקים שלא מתאימים. כשחושבים על זה, יש רק דרך אחת לחבר את הפאזל. יש אלף טכניקות. אבל בסופו של דבר כל אלף הטכניקות יביאו את כל החלקים להתחבר באותה הדרך. אין שני חלקים של פאזל שדומים זה לזה ושיכולים להתחבר לחלק אחר. הכול מחושב ומדוייק. עכשיו תבחר מה הטכניקה המתאימה לך לחבר את הפאזל.

לאט לאט הפאזל שלי מתחבר. אני חושבת שיש לי עוד דרך לעבור כדי להגיע לתמונה המלאה. אבל הבוקר קיבלתי פלאשבק לחיים הקודמים שלי והבנתי למה בתוך רכבת ההרים הזו אני עדיין חשה לרגעים קלילה יותר. מחוברת יותר לעצמי. 

החיים שלי השתנו. הם לא ישובו עוד לא להיות מה שהיו. אך זה כל הטעם בלחיות אותם, לא? שהרי מה הטעם להשאר כל הזמן באותו מקום. המהות היא כל הזמן להתפתח ולטפס ולהשתכלל. ולהתקדם. בעיקר להתקדם. להיות  בתנועה. 

כבר כתבו חכמים ממני- מליוני אנשים לבד ואם כבר לבד. שיהיה.

בתנועה.

נכתב על ידי , 6/3/2012 21:43  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



11,039
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 30 פלוס , נשיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לdardasi אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על dardasi ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)