חשמל באוויר. 

ישבנו כקבוצה. לכל אחד היה את המקום שלו לדבר ולשתף.

הסתכלת לי לתוך העיניים, בשלב מסויים ראיתי את העיניים הכחולות שלך דומעות.

הסתכלת עליי. אליי. ממש לתוכי. 

הרגשתי חשמל. הרגשתי שהגוף שלי משתולל מבפנים.

הרגשתי שאני רוצה שכולם יתפזרו עכשיו הבייתה

ונשאר רק שנינו בחלל הגדול הזה.

והרגשתי. הרגשתי שאתה מרגיש כמוני בחשמל הזה שבאוויר.

ושכולם התחילו להתפזר לאט לאט ועמדתי גם אני ללכת. ונפרדת מכולם, מחלק גם בחיבוק.

ראיתי שאנחנו עומדים להשאר שנינו בחלל הגדול ולא היה לי אומץ להיתפס לרגע אחד לבד איתך.

אז שאלת אם אפשר חיבוק. בטח אמרתי. בטח שאפשר חיבוק.

חשמל באוויר.

חשמל בגוף שלי.