לקחתי לי יום מנוחה. יום מחלה. מחלה פיזית שהרגשתי אותה היטב גם פיזית.

הלכתי לים. נחתי המון. קראתי. אכלתי. ובערב הלכתי למטפלת. רק שם אני יכולה להתפרק לגמרי ולחבר את עצמי מחדש.

וקמתי עם אנרגיות. אנרגיות טובות. בעצם ההתפרקות שלי אתמול הבנתי עוד המון דברים על עצמי. אני יודעת להגיד שהעיוורון משתק. שחייתי מספיק שנים בעיוורון ששיתק אותי מלראות את הדברים המהותיים באמת. וזה כמו שברים קטנים מתחת לפני האדמה. כמו מה שקורה בשבר הסורי האפריקאי. זה רק עניין של זמן עד שתתפרץ רעידת אדמה. ואני בחרתי מתי תפרוץ רעידת האדמה, לא חיכיתי לה בחוסר וודאות.

והיום שאני מפוכחת יותר ונוגעת ושואלת ומחטטת אני סופגת לא מעט כאב. אך יחד עם זה מבינה שהכאב הזה הוא חלק הכרחי בהתפכחות שלי ובצמיחה שלי.

שוכחת לפעמים שחייתי עם האיש 11 שנים שהם שליש מחיי ושלוקח זמן לנקות ולשנות הרגלים. זה נכון, אני עדיין מרגישה שהוא סבא ג'בטו ואני פינוקיו. ושהוא מפעיל אותי. אך גם מבינה שהוא משמר את אותם המקומות שהיו לנו כשהיינו בתוך מערכת היחסים, משמר את תפקידו כג'בטו, בעוד שאני לומדת איך להיות ילד אמיתי.

וכבר היום הוא מרים חוט אך אף איבר לא מגיב. הוא כבר מפעיל אותי הרבה פחות מבעבר. בעצם, השיחה שלנו בשישי הייתה תזכורת מצויינת בשבילי ל-מי הוא. תזכורת לקבל ולהעריך את מי שהוא היום מבלי שזה יאמר כלום על מחר.

הייתה לי הארה מאוד חזקה אתמול. עשיתי תהליך של דמיון מודרך ובמהלך התרגיל, כשעצמתי עיניים ונשמתי עמוק, יצאתי לטיול בטבע שבמהלכו עליתי להר ופגשתי את 'דרדסי הגדולה'. יכולתי לבחור כמה גדולה אני- והצלחתי לראות את עצמי ממש בבירור בגיל 50. ראיתי אישה יפה ומחוייכת יושבת על ספסל. שיערה מאפיר והיא סופר נינוחה. ראיתי את עצמי היום לחוצה, סקרנית, רוצה לשאול המון שאלות ואילו את דרדסי המבוגרת ראיתי כדמות אמהית שופעת ניסיון ורוגע ובעיקר כל הזמן מחייכת. דרדסי הגדולה חייכה אליי וליטפה לי את השיער ואמרה לי שהכול הולך להיות ממש בסדר. שאני לא מבינה עוד הכול ולא מצליחה כרגע לראות את התמונה הגדולה אבל בראי הזמן אני אבין כמה אני אמיצה וכמה טוויתי לעצמי את הדרך הנכונה בשבילי ושמחכים לי דברים מצויינים שהחלו כבר עכשיו. והיה בזה משהו כל כך מרגיע. כל כך נעים. כל כך ברור ומובן וכל כך חזק. אני ממש הצלחתי לראות את זה ולהרגיש בזה. כמו הארה מטורפת.

התעוררתי הבוקר. ולאט לאט עם תהליך ההתעוררות שלי תירגלתי נשימות. הוצאתי אנחה גדולה עם כל נשיפה החוצה.
התחלתי יום חדש. צמחתי עוד קצת. הבנתי עוד הרבה.