העולם קטן.קטנטן. פיצי. פיצפון. אי אפשר לתאר עד כמה. עלה מולי בחור בפייסבוק. התחלנו לצ'טט. נראה ממש טוב בתמונות. תוך שני משפטים מתברר שהבחור גר ארבעה רחובות ממני. מכול העולם הזה. המדינה הזו. הערים. ארבעה רחובות ממני.
אחרי ג'. אחרי שני גברים בגילי בלי ילדים. זה כבר הזמן שבא לי גבר מבוגר ממני. ובא לי מישהו עם ילדים. כזה שיכול להבין את ההורות הגרושה. לא צריך להסביר את זה, אפשר פשוט לדבר על זה.
וכמה אני אוהבת שכשאני אומרת שבא לי על משהו אז תוך פרק זמן כלשהו, היקום מביא לי אותו.
הבחור בן 43. גדול ממני כמעט בתשע שנים. עצמאי. אבא לשני ילדים. בן ובת.
ההתכתבות הייתה זורמת כזו וכייפית. הוא שלח לי את מספר הטלפון שלו. אמרנו שנדבר באזור 21.00 בערב.לא הצלחתי לעמוד בזמן שקבענו, חזרתי מהרצאה ממש מאוחר בערב. סימסתי ב- 22.30 אם זה מאוחר להתקשר. ענה שהוא אצל חבר. ב- 12.00 בלילה שלח לי הודעה לפייסבוק אם אני ערה. ועברנו לדבר בטלפון. תמיד יש לי הפחד הזה לשמוע את הקול. לדמיין גבר כזה ואז לשמוע איזה קול דק או צרוד זה הכי מבאס בעולם. זה המבחן הראשון ראשון. והוא עבר בהצלחה. אחרי עשר דקות הוא אומר לי. מצאתי ג'וינט בבית. אמרתי- איזה כייף לך. שאל רוצה לבוא? עניתי- מתלבטת. הקול הפנימי האחראי שלי אמר לי שזה הדבר הכי לא אחראי. ללכת לבית של גבר שאת לא מכירה ב- 12.00 בלילה, לעשן ג'וינט. אבל השד הקטן, זה שמחפש הרפתקאות וריגושים אמר לי ללכת על זה. אז ליתר בטחון לקחתי את הכלבלב והלכתי. בית חמוד. מבולגן כמו שגבר שחיי לבד יכול להיות מבולגן. ישבנו במרפסת. ועישנו. והייתה שיחה זורמת ממש. על הגירושים. על החיים. על הודו. על ילדים. על גננות. על מה לא? והוא בכיסא. ואני בכיסא ליד. והכול נעים כזה. הוא גברי כזה. גבריות שאני נמשכת אליה. והוא רציני וחמוד. ויש לו עיניים מחייכות. והוא אבא. ולרגעים קטנים מערבל לי את הבטן. וכבר נהיה ממש מאוחר. ואמרתי שאני הולכת.באמצע הוא הערב הוא אמר שאני הפתעה נעימה. וגם כשעמדתי ללכת הוא אמר. וגם אני אמרתי, שהיה לי מאוד נעים. שאני שמחה שהשד הקטן ניצח את הקול הפנימי. אחרי הכול, גם הכלב לא היה חלילה עוזר לי אם היה צריך. והוא שאל- אפשר לנשק אותך? וחשבתי לעצמי שזה כזה ג'נטלמני. לבדוק קודם לפני שהוא פועל. וזה התחיל בנשיקה קטנה ונהיה קצת יותר סוער. אבל היה לי ברור שאני לא רוצה יותר מזה. שבקלות עכשיו אפשר לעבור למיטה. אבל זה לא מה שרציתי. את הדייט הזה לא רציתי לסיים בסקס.

יש בו משהו בגבריות שלו. בבטחון שלו. בדיבור שלו.באופן שבו הוא מתבטא. עם הקול הנמוך והבטחון שעושה לי להרגיש קצת ילדה חסרת בטחון לידו. יש בו משהו כזה עוצמתי. עם כמה אלמנטים שלא מסתדרים לי לפי הספר. היה שם משהו שעצר אותי.
אני חושבת על הדייטים עם צחצח ועם ג'. הייתי כל כך נינוחה וזורמת. כל מה שהבאתי היה- אני באה להנות, איתך או בלעדיך. מערכת יחסים לא הייתה משהו על הפרק מבחינתי. מקסימום משהו שיעשה לי נעים לאיזו תקופה. והיום מערכת יחסים היא בהחלט משהו על הפרק. ומולי גבר בן 43 אבא לשניים. נראה דיי טוב. חושני. מעניין.

מאיים.
אני חושבת כמה מהר אני מגיעה עם הגברים שאני יוצאת איתם לדבר על הדברים המהותיים שבחיים. על חתונה. וילדים. ומחויבות. וכמה הם עצמם נפתחים ומשתפים במקום הזה. וזה קצת לא מובן. למה יש שם משהו שמצד אחד מושך אותי מאוד אליו. ומשהו שמצד אחר מרתיע.