אני יוצאת עוד כמה רגעים לבית משפט לענייני משפחה. חתמנו על החוזה. אני הולכת היום לפתוח תיק כדי שנקבל תאריך לדיון.

שנה ושלושה חודשים של פרידה. שבמהלכה בכינו, רבנו, שנאנו, כאבנו, התפשרנו, ירדנו נמוך ועלינו חזרה, ניסינו לההבין את המשמעות של לחיות בנפרד, סיגלנו שתי ילדות למציאות חדשה, של חגים פעם ראשונה לבד, של לישון חודשים ארוכים לבד, שנה ושלושה חודשים שאנחנו סוגרים בהם 11 שנים משותפות ביחד. שנה ושלושה חודשים של משפחה שהתפרקה ונבנית לאט לאט, צעד אחר צעד, מחדש.

היום זה הצעד המשמעותי הראשון. יש לי ביד את ההסכם. זה שנאבקתי עליו. רציתי כל כך. והנה. הוא מונח כאן על רגליי. חתום על ידי. חתום על ידו.

נקודת ציון נוספת במסע שלי.