אני מתוחה מאוד בימים האחרונים. מרגישה שהמשימות רבות מלהכיל. גם בעבודה וגם בחיים האישיים. לא מספיקה כפי שאני רוצה. זה מאוד מלחיץ אותי. מעל לכל זה מרחפת דאגה כלכלית. אני מוטרדת משנה הבאה והגנים החדשים של הילדות. הגדולה מתחילה גן חדש שיש בו קבוצה שממשיכה שנה שנייה והיא תהיה חדשה והקטנה שלי עוברת מהגן הפרטי והמדהים לגן עירייה. כל אחת שובצה באיזור אחר. מתחילות לי המחשבות של חלוקת הזמן. איך אמא אחת יכולה להתחלק עם שתי בנות שלושה ימים בשבוע?? לאיזה גינה ללכת, לגינה של החברים שלה או שלה? עם מי להשאר קצת יותר בבוקר? איך להשגיח ששתיהן מתאקלמות בסדר, הכול ביחד מכניס לי הרבה מתח לגוף.

לפעמים אני מרגישה שיש לי כל כך הרבה על עצמי. רק על עצמי. בכלל לא בעניין של נשואה או גרושה. דברים היו דיי דומים גם בגרסא הנשואה.

העומס  שמתחיל מוקדם מאוד בבוקר כבר כדי להספיק. להספיק לטייל עם הכלב ולהתקלח ולהתלבש ככה לא על הדרך אלא כמו שמתלבשים למשרד. ואז להעיר שתי קטנות. וזו לא בא לה לקום. וזו בוכה שהיא רוצה דווקא את השמלה שבכביסה. ועשר פעמים לבקש לנעול נעליים. ולהכין ארוחת בוקר נורמאלית כי זה אסון לאומי אם יאכלו עוגייה. ולקחת את זו ראשונה ולחכות בפקק המזעזע כדי להגיע לגן של השנייה. וכל זה ועוד לא הגענו לשעה תשע בבוקר. ואז להגיע ליום עבודה עמוס לקוחות ופרוייקטים ויעדים. ולנקות את הבית. והכביסות שלפעמים נותנות לי תחושה שהן נגדי. ולקפל אותן שזו שנאת חיי. ושוב לטייל עם הכלב. ולעשות קניות. ולטפל באוטו. ולדאוג לרישום לגנים. ולזכור שמות של כל החברים של כל אחת וגם של האמהות שלהם. ולמצוא זמן לסדר גבות ואיזו מריחת לק, לעשות ספורט, לנסות לרדת במשקל, להפסיק לעשן. ואז הכלב השתין בסלון והגדולה הקיאה במטבח ובדיוק אמא שלי מצלצלת לשאול למה היא לא שמעה ממני כבר יומיים. ולזכור לדבר עם הרואה חשבון, לשלם את חשבון החשמל, לדאוג לקייטנות בקייץ ולסידור שהקייטנות נגמרות.

אני נכנסית למיטה והופכת לגופה. גופה מוטלת חסרת הכרה.

ובתוך כל זה. בתוך כל העומס והכאוס.

אני גם רוצה סקס. וגברים שיחזרו אחריי. ולהרגיש נשית וסקסית ומושכת.

וכמה קשה לפעמים לשלב בין השניים. בין שני העולמות הכל כך שונים זה מזה.

כי הנה נגמרת לה שבת של סקס מטורף וים וארוחות טעימות ויקיצה טבעית בשבת ואת כמו סינדרלה.. 12 שעות והופ.. את הופכת לדלעת.

רגע אחרי, את מקבלת שתי בנות ואת בפאזה אחרת לגמרי. מקבלת סמס תוך כדי השכבת הילדות לישון על הסקס הנפלא של אתמול בערב ואת כבר עם עצמך במקום אחר..

אמר לי מישהו חכם. תארי לך מה מרגישות הבנות במעברים בין בית לבית.

איזון. איזון זו מילת המפתח.

איך לעזאזל מגיעים לשם?