לולי (5)-

"אמא, תראי - זה הכפתור של הפות שלי", אני: את יודעת איך קוראים לזה? דגדגן.. "באמת אמא? (צוחקת) באמת כשאני נוגעת בזה זה מדגדג"

"אם כוח המשיכה מושך דברים כלפי מטה אז איך צמחים ופרחים צומחים כלפי מעלה?"

"אני לא מבינה. למה אבא ואת לא יכולים להיות כמו כולם ולגור בבית אחד? למה את צריכה בית משלך ואבא צריך בית משלו?

"אמא, קחי אותי לטיול בירושלים לקוטב הצפוני. איפה שנמצא קיר המשאלות".

"אמא- למה יש לך חור בפופיק? כי היה לי שם פעם עגיל. "מה??? לא ידעתי שאפשר לשים עגילים בכל המקומות שאבא ואת שמים (גבה, אף, פופיק ועוד..)

אישה בהריון מתהלכת ברחוב. "אתן יודעות מה יש לה בבטן? כן, הן עונות, תינוק. אז איך זה אמא שלא רואים אותו בתוך הבטן שלה? זה כי הוא נצא בפנים, זה לא משהו שאפשר לראות מבחוץ". שקט... "אז איך התינוק יוצא החוצה?". מהפות של אמא שלו. "די אמא.. תפסיקי לצחוק עלינו..".

למה מבוגרים אומרים שתגדלי תביני? זה לא נכון! גם ילדים מבינים!!

תותי (3.5)-

"לולי, אני אוהבת אותך יותר משאני אוהבת את אמא ואבא. כל מה שתבקשי ממני אני אעשה".

מצביעה על מחשבון כף יד על הכפתור 00 ושואלת "אמא, זה אפסיים??"

לולי תבחרי איזה יד שאת רוצה חוץ מיד ימין..

מתווכחות איזה סרט הן ייראו. כל אחת נלחמת על שלה. לולי מציעה לתותי שאם היא תבחר בסרט שלה אז היא תעשה בשבילה כל מה שהיא תבקש "טוב, תותי אומרת, נראה את הסרט שלי ואז תעשי כל מה שאני אומרת".

תותי ולולי.

בעוד כמה שנים כמתנת יומולדת תקבלו ספרון קטן ובו תמונות ילדותכן עם ציטוטים נבחרים,

אוהבת,

אימוש, אימוש'קה, סימה, אימיש, אמא,

שלכן!

 =======================================================
08/08 תוספת עריכה- הופתעתי לגלות שהפוסט במומלצים של ישראבלוג,

תודה על התגובות החמות והמפרגנות

מה שבטוח זה שעכשיו התווסף דף לספרון הקטן שהן יקבלו-
וזהו דף התגובות..