אני רוצה שתחבק אותי ורוצה שתגיד לי כמה אני עושה לך טוב

אני ממש זקוקה לשמוע ממך מילים של חיבה ורצון טוב

לא רגילה לקצב ולדרך התבטאות שלך

ומרגישה שזה יוצר פער שעושה לי לא טוב. והלא טוב עושה לי ללכת לאיבוד. ולא יוצאים ממני דברים טובים או דברים שאני אוהבת בעצמי או גאה בהם כשאני הולכת לאיבוד.

אני לא מצליחה להשתחרר מהפנטזיה הזאת שיש לי בראש .

גבר שישא אותי על כפיים ונפליג ביחד. והכול יהיה קל ופשוט. הנאיבית שבי מסרבת להרפות. 

ואם אין את מה שאני רוצה שיקרה אז אני לא מסוגלת עם מה שכן יש שקורה.

ואני מלאה ברגש. מתפוצצת מרוב רצון לתת ולהיות בשבילך.

ואתה מרגש אותי בכל כך הרבה רמות שאני מרגישה שעוד רגע ואני מקלקלת את זה כמו שרק אני יודעת לקלקל כשאני נכסת לתסבוכות רגשיות.

ואז אני פולטת מין שלשול מילולי עליך. מלבישה עליך כל מיני תפקידים ורוצה אותך בקצב מסוים.

ובעיקר מפחדת.

מפחדת שאתה לא אוהב חלקים מסוימים שבי.

מפחדת שתדחה אותי.

מפחדת לא להצליח להיות קלילה ורכה ונעימה.

מפחדת שלא תרצה בי כמו שאני רוצה.

ואני לא רוצה לפחד. לא רוצה לפחד על הלב שלי ועל הרגשות שלי ולא רוצה לפחד להיות חשופה. לא רוצה לפחד להפגע. לא רוצה לתת לעצמי להסחף ולהיות אני כמו שאני רוצה להיות. לא רוצה לעצור דברים שכבא להם לצאת החוצה רק בגלל הפחד.

אני רוצה ומפחדת ולא להיות יודעת מה לעשות.

אתה נכנס לתוך חלל שהיה ריק הרבה יותר מידי שנים.