רגע מוזר.רגע אחר.רגע שמחייב התבוננות משום שהוא חדש.

היום היום האחרון של החופש הגדול. מחר הגדולה מתחילה גן חדש והקטנה חוזרת לגן בלי אחותה הגדולה. אני מאוד מתרגשת וקצת חוששת.

הלכנו לקנות דברים אחרונים ולאכול פיצה ובחנות אני מרימה את הראש ואופפס את מי אני רואה? את האקס. הזוי לגמרי שהילדות פוגשות את אבא במקרה באיזה חנות. זאת אחרי שקבענו שהוא יקפוץ הערב להגיד בהצלחה כי מחר הוא נוסע לסופ"ש באילת.

עבר הרגע המוזר ובערב אכן הוא קפץ. הנוכחות שלו בבית הייתה מאוד מוזרה. ספק אורח ספק אדם מוכר. אחרי הכול גר איתנו בבית הזה שלוש שנים.

הילדות שמחו מאוד והגדולה שאלה אם הוא נשאר פה. רגע קטן של צביטה בלב.

אם אני מנקה את הרגשות שמעורבים כאן בגלל הילדות המשותפות. רגשות שעולים בי לגביהן. אני חושבת רק עליהן. אין לי כלום אליו. כלום. הסתכלתי עליו ולא יכולתי להאמין על שהיינו יחד כל כך הרבה שנים.שזה גבר שהייתי מטורפת עליו. שום משיכה. שום צביטה. הצביטות עולות רק בהקשר של הילדות.

מוזר. אני נדהמת. אפילו לא הרגשתי קושי כשהוא הלך. פשוט לא עשה לי כלום. איזו התקדמות. אני מרוצה מעצמי. 

הנה מחר כבר ספטמבר. שנה חדשה. הימים הנוראים. זמן חשבון נפש. מסתיימת לה חופשה של כמעט שבועיים. אני שזופה, מלאת אנרגיות מלהיות לבד ומלאת אנרגיות מבילוי אינטנסיבי וכייפי כל כך עם הבנות. חוזרים לשגרה. המילה שמאיימת עליי כל כך. ועם זאת הייתה חסרה בחיי זמן רב כל כך.
אני את חשבון הנפש שלי כבר התחלתי. ויחד עם זאת, בגלל שזו שנה חדשה הלב והראש שלי עם הבנות. עוד שינויים נכנסים להם השנה. אני סומכת על שתיהן ואני אמא. ואמא זה אומר גם קצת לדאוג. להתהפך במיטה בגלל מחשבות.לרצות לחבק ולהגן ולעטוף ולהיות שם תמיד שקשה. ואני יודעת באותה הנשימה  שזה לא אפשרי. שהחיים מזמנים להם גם קושי וגם כאב גם שמחה  וגם אהבה. ואני לא יכולה לחסוך מהם ולא למנוע. אבל אני יכולה לאחל לכל אחת מהן שתמצא בעצמה ובחייה את נקודת החוזק שלה ותאחז בה ברגעם קשים. אני סומכת על כל אחת מהן. הגדולה שלי חברותית,משתלבת, אוהבת אנשים ומשפחה. אינטליגנטית בצורה יוצאת דופן, רגישה לעצמה ולסביבה ויודעת לשתף ולהגיד את שעל ליבה. הקטנה שלי אפרוחית עבריינית. גוזל קטן ושברירי שיודע בדיוק מה הוא רוצה מהעולם ומקבל. אינטילגנציה רגשית יוצאת דופן. עולם פנימי עשיר מאוד.
היקום בירך אותי בשתי הילדות האלה. זימן לי שתיים שלא יכולתי לבקש משהו אחר או טוב יותר.

שיהיה לכולנו בהצלחה לקראת השנה החדשה שמתחילה מחר!! 

תקשור אותי חזק ובעדינות.

שלא יכאב לי, ושלא אוכל לזוז.

רק את הידיים. שאר הגוף תן לו להתמסר אליך לגמרי.

אתה כבר תרגיש לבד שהתמסרתי אליך לגמרי ואז תוכל להתיר את הקשר.

אל תבוא חזק.תבוא ברור. לא מהסס. בטוח.

תנשום עליי. תן לעור העדין שלי להרגיש את הנשימות שלך.

תנשום על כפות הרגליים שלי. אצבע אצבע.

אוויר רך ונעים מטפס על הרגליים שלי, עד למעלה. עד למותן. 

העור שלי צמרמורות. אני זזה במיטה לפי קצב הנשימות שלך.

לאט ואז מהר ואז שוב לאט.

אני מסתובבת. הפנים למיטה.

מרגישה אותך קשה בין הרגליים שלי.

נושם לי על העורף.

אני נטרפת. מתאפקת. 

לוחש מילים לאוזן.

היד שלך גדולה כל כך 

עוברת על כל מקום בגוף שלי.

נוגע לא נוגע.

תבוא אליי. חזק ובעדינות.

תן לי להרגיש את הכיבוש. תן לי להסתכל לך ישר לתוך העיניים. לראות בך את המבט של רגע של לפני החדירה.

תהיה. פשוט תהיה. 

תסתכל עליי טוב. העיניים שלי יגידו לך הכול.

תבלע אותי. תאכל אותי. תלקק אותי.

אתה כבר תרגיש לבד שהתמסרתי אליך לגמרי. 

נסעתי בהתרגשות מהולה בחשש. ארזתי כל מה שהייתי צריכה. שיחה קצרה לבנות- שמעתי שהן נהנות כל כך וזה היה הסימן. הכל מצוין.                                  
נכנסתי לאוטו, הדלקתי סגריה, יצאתי לדרך נרגשת.

בחופשה שלי היו ארוזות כל המתיקות שאני כל כך אוהבת. ים. טורקיז. ספרים. מוזיקה. סגריות. ושקט. שקט שהזמנתי לעצמי המון זמן, אותו השקט שגם גרם לי לחששות. מה יהיה אם יימאס עליי השקט? אם מה שיעלה בי יהיה רב מלהכיל.

נכנסתי לכפר הנופש. חייכתי חיוך גדול. הלכתי לחוף, טבלתי במים הנעימים, מוזיקה בפול ווליום באוזניים, סיגריה. אני בעננים. לא אקס, לא ילדות, לא עבודה, לא כסף, לא חברים. כלום לא מתקיים בעולם הזה כרגע. בא לי לרוץ על החוף, אני פיזית מחבקת את עצמי מרוב אושר. מרוב אומץ. מרוב שמחה.

לילה. אני יושבת בקפה/בר/מסעדה. קוראת ספר. מהרהרת בזה שבא לי לדבר. מסביב משפחות. מתרכזת בספר. שעה אח"כ שלושה כלבים ושני חתיכים נכנסים למקום. חילופי מבטים ותוך חצי שעה הם לידי. את היום וחצי הבאים ביליתי איתם. אלכוהול, ג'וינטים, ים, קצת שיחות וכשהתאים אז גם הרבה שקט.

אני מבינה את הכוח שיש בנקודות ההשקפה שלנו על החיים. אני מבינה איך נקודת מבט שלי תביא אותי למקום אחד ואיך שינוי של הסתכלות על אותה סיטואציה בדיוק מביאה אותי למקום אחר לגמרי.

נקודת מבט היא הכלי שלי. היא המתנה הגדולה ביותר שקיבלתי בחופשה הזו. היא הדרך שלי להחלץ מסבך הזוגיות שנגמרה, היא הדרך שלי להמשיך הלאה ובטוב. היא הדרך שלי. והיא בידיים שלי. 

הזמנתי לי חופשה וקיבלתי אותה בדיוק כמו שרציתי. 

ועכשיו אני עם הפנים לחצי שבוע של חופשה עם הבנות..