זה לא ממש מעניין אותי שבין השורות אתה מספר שאתה אצל פסיכולוג.
יושב על הכורסת וינטג' שלי ונותן לי טיפים באמהות.
מה אתה אומר?? התחשק לי להגיד לו - קום קום וקח את הבנות ולכו כבר.
הבוקר הראשון ללימודים, מתקשרת אליו ברבע לשמונה, השעה שקבענו למטה. והוא עונה לי "יואאאאאו דרדסי- לא קמתי!! לא התעוררתי!!".
נכון. תוך 20 דק' הגיע. טסס.
אח"כ בטלפון מספר לי שהוא בתקופה קשה מאוד עם עצמו וזה לא קרה לו הרבה זמן וזו פעם אחרונה שזה קורה לו.
מה אתה אומר????
אל תתנצל בפניי. אתה יכול להגיד עד מחר כמה אתה אוהב את הילדות והן חשובות לך. ואני יודעת ומאמינה לך.
אבל בפועל זה פתטי. גם מה אתה מתנצל בפניי?? כעסתי הבוקר. זה נכון. התבאסתי שלא ידעתי עם מי ללכת. הבטחתי להן אבא על הבוקר ואבא לא התעורר. אז לאיזה גן הולכים עכשיו. והזמן מוגבל. 8.30 הגנים נסגרים וההורים נשלחים. אז כמה זמן יש לי לבלות עם כל אחת. שהן בגן חדש לגמרי. בלי ילדים שהן מכירות. גננת חדשה.
וכבר זה היום השני שהוא בא לכאן. ומתיישב כאן. ושותה כאן ואוכל כאן.
וגם על עצמי אני כועסת. מרגישה שאני מאפשרת לגבולות להטשטש. שהילדות מתבלבלות. הגדולה אמרה לו בנוכחותי- תשאר לגור כאן. שנחזור כולנו לחיות יחד. ואיך שאני שונאת את התגובות שלו. ואיך שהוא מסתכל עליי תוך כדי.
יום שישי היה לו מבט כאילו מתחנן שאני אגיד לו להשאר.
ואתה יודע מה?
זה יופי אמיתי שאנחנו לא שונאים, לא מתלכלכלים, לא עושים את החיים האחד של השנייה לקשים ובלתי נסבלים.
מצד שני. אנחנו לא חברים. בגלל שלא היית חבר שלי רציתי להתגרש ממך. אז עכשיו שנהיה חברים? מה אתה חושב? שתבוא ותפתח סירים ותבקש לאכול, ממש כמו שביקשת ממני ברבנות את העוגת גבינה שאתה אוהב? אתה כ"כ סתום שלפעמים אפילו זה בלתי אפשרי לכעוס עליך.
זה כמו שחלילה, יש לך ילד עם פיגור קל. שאומר משהו שיכול לגפוע בך כאמא. אבל את יודעת שהוא מפגר. שהוא לא מבין. שאין לו יכולת. אז מה? תכעסי עליו?
אז ככה בדיוק. פיגור רגשי. מוגבלות. נכות של ממש.
אני לא שונאת אותך. גם לא מלאת הערכה. עושה עם עצמי עבודה לא פשוטה. כי אתה האבא של שתי היקרות לי בעולם. והן אוהבות אותך ואתה משתדל באמת. וגמני בכלל לא איזו אמא מושלמת שלא נדבר על בנאדם. גם אני בטוח פוצעת עם שפיצים שהחיים חידדו יותר ויותר.
אבל לא חסרת מודעות.
זה לא.
אז בבקשה.
קח את הילדות. קום מכורסת הוינטג' שאני אוהבת כ"כ, שתסמלת את החיים החדשים שלי אחריך.
סע חזרה תל אביבה.
סלידה. גועל. כעס.