לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


"כשזה עמוק עוצר כל העולם ואת קוטפת כוכבים כשזה עמוק את מרגישה שלתמונה נוספו המון צבעים" הלא נודע קורא לי, החדש מרגש אותי, הפחד מציף אותי. יש פנייה חדה בחיי ואני לומדת לנהוג בזהירות.

Avatarכינוי: 

בת: 47

MSN: 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2012    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

8/2012

לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב


דיי. נמאס לי. אני רוצה לקבל החלטות וליישם אותן.

קמתי הבוקר בסדר, שלושתנו יחד במיטה שלי ובאיזה רגע הכול התהפך והכתי להיות כעוסה. לחוצה וכעוסה.

שונאת את עצמי ככה.

אז -

לקום כל בוקר ב- 6.30 גג!!!

שלוש פעמים בשבוע ספורט. 

לרדת את ה- 8 קילו הארורים האלה


והחלטות צריך לקיים

נכתב על ידי , 29/8/2012 08:52  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בחילה מעורבבת עם אדישות


זה לא ממש מעניין אותי שבין השורות אתה מספר שאתה אצל פסיכולוג.

יושב על הכורסת וינטג' שלי ונותן לי טיפים באמהות.

מה אתה אומר?? התחשק לי להגיד לו - קום קום וקח את הבנות ולכו כבר.

הבוקר הראשון ללימודים, מתקשרת אליו ברבע לשמונה, השעה שקבענו למטה. והוא עונה לי "יואאאאאו דרדסי- לא קמתי!! לא התעוררתי!!".

נכון. תוך 20 דק' הגיע. טסס. 

אח"כ בטלפון מספר לי שהוא בתקופה קשה מאוד עם עצמו וזה לא קרה לו הרבה זמן וזו פעם אחרונה שזה קורה לו.

מה אתה אומר????

אל תתנצל בפניי. אתה יכול להגיד עד מחר כמה אתה אוהב את הילדות והן חשובות לך. ואני יודעת ומאמינה לך.

אבל בפועל זה פתטי. גם מה אתה מתנצל בפניי?? כעסתי הבוקר. זה נכון. התבאסתי שלא ידעתי עם מי ללכת. הבטחתי להן אבא על הבוקר ואבא לא התעורר. אז לאיזה גן הולכים עכשיו. והזמן מוגבל. 8.30 הגנים נסגרים וההורים נשלחים. אז כמה זמן יש לי לבלות עם כל אחת. שהן בגן חדש לגמרי. בלי ילדים שהן מכירות. גננת חדשה.

וכבר זה היום השני שהוא בא לכאן. ומתיישב כאן. ושותה כאן ואוכל כאן.

וגם על עצמי אני כועסת. מרגישה שאני מאפשרת לגבולות להטשטש. שהילדות מתבלבלות. הגדולה אמרה לו בנוכחותי- תשאר לגור כאן. שנחזור כולנו לחיות יחד. ואיך שאני שונאת את התגובות שלו. ואיך שהוא מסתכל עליי תוך כדי.

יום שישי היה לו מבט כאילו מתחנן שאני אגיד לו להשאר.

ואתה יודע מה?

זה יופי אמיתי שאנחנו לא שונאים, לא מתלכלכלים, לא עושים את החיים האחד של השנייה לקשים ובלתי נסבלים.

מצד שני. אנחנו לא חברים. בגלל שלא היית חבר שלי רציתי להתגרש ממך. אז עכשיו שנהיה חברים? מה אתה חושב? שתבוא ותפתח סירים ותבקש לאכול, ממש כמו שביקשת ממני ברבנות את העוגת גבינה שאתה אוהב? אתה כ"כ סתום שלפעמים אפילו זה בלתי אפשרי לכעוס עליך.

זה כמו שחלילה, יש לך ילד עם פיגור קל. שאומר משהו שיכול לגפוע בך כאמא. אבל את יודעת שהוא מפגר. שהוא לא מבין. שאין לו יכולת. אז מה? תכעסי עליו?

אז ככה בדיוק. פיגור רגשי. מוגבלות. נכות של ממש.

אני לא שונאת אותך. גם לא מלאת הערכה. עושה עם עצמי עבודה לא פשוטה. כי אתה האבא של שתי היקרות לי בעולם. והן אוהבות אותך ואתה משתדל באמת. וגמני בכלל לא איזו אמא מושלמת שלא נדבר על בנאדם. גם אני בטוח פוצעת עם שפיצים שהחיים חידדו יותר ויותר.

אבל לא חסרת מודעות. 

זה לא.

אז בבקשה.

קח את הילדות. קום מכורסת הוינטג' שאני אוהבת כ"כ, שתסמלת את החיים החדשים שלי אחריך.

סע חזרה תל אביבה. 

סלידה. גועל. כעס.



 

נכתב על ידי , 27/8/2012 17:01  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חלומות


לפנות בוקר אלו החלומות הכי ברורים שאני הכי זוכרת.

חלמתי שאנחנו חוזרים. חלמתי שהוא החליט שהוא חוזר הבייתה אחרי טיפול זוגי ושהכול יהיה בסדר. בחלום לא הייתה שום הבעת דיעה משל עצמי. הייתה כאילו מין עובדה כזו שחזרנו להיות יחד ושאני מסמסת לחברתי ליפוש את ההחלטה החדשה ושהיא שמחה. השמחה שלה הייתה נראית לי מזוייפת. כי הראש שלי יודע בדיוק מה היא חושבת עליו ועל חזרה אליו. וליפוש היא נדוניה שלו מילדות. נדויה שנשארה איתי.

ואז בסוף החלום, אחרי שלכל אורכו הרגשתי אי נוחות גדולה מאוד פתאום התחלתי להביע עמדה. פתאום אמרתי בקול- רגע. אני לא בטוחה שאני בכלל רוצה ביחד. לא בטוחה שבכלל מתאים לי לחזור אליו. לא רוצה אותו. לא רוצה זוגיות בכלל. לא רוצה אותו חזרה בחיים של בפרט. הרי טוב לי עכשיו. איך פעם היו לי חלומות שהוא בוגד בי וזה הרגיש לי סוף העולם. אז הקרקע הייתה נשמטת מתחת לרגליי. אלו היו בקרים של אסונות אחרי התעוררות מחלום כזה.

והפעם חלמתי והרגשתי אי נוחות. והודעתי לו בחלום שאני לא בטוחה שמתאים לי. שאני לא חושבת שאני רוצה לחזור. שטוב לי לבד.

ואז השעון צלצל. התארגנתי. הערתי את הקטנות.

ומי בא בהפתעה הבוקר לאסוף אותן?

 

נכתב על ידי , 22/8/2012 14:09  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

11,039
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 30 פלוס , נשיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לdardasi אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על dardasi ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)