כשאתם קוראים את הפוסט הזה מוזמנים להקשיב לשיר הזה *~*
http://www.youtube.com/watch?v=ij1uEHwyYUU
************************
"מה זאת אהבה?"
זאת הכותרת של הפוסט.
כותרת די משונה הייתי אומרת,בעצם הנושא עצמו די משונה,אבל פשוט ישבתי לי היום בתחנה והתחלתי לחשוב האם אני באמת יודעת מה זאת אהבה.
טוב הנה פירוש של האהבה מוויקיפדיה:
אהבה היא קבוצת רגשות וחוויות הקשורות לתחושה של חיבה עזה ו/או אחדות עמוקה כלפי אדם אחר, בעל-חיים או חפץ כלשהו.
זה מה שהכי משך את העין שלי:כאשר האהבה אינה ממומשת, היא יכולה להיות גם מכאיבה ולא נעימה.

למה זה משך את העין שלי כי בינתיים זה פשוט כ"כ נכון לגבי.
יכול להיות שהאהבה שלי כן ממושת והוא לא אומר פשוט,אבל זה לא העניין כרגע.

אז כמו שאמרתי ישבתי בתחנה והתחלתי לחשוב האם אני באמת יודעת מה זאת אהבה?..האם בכלל אי פעם היתאהבתי באמת?
והתשובה לשאלות האלה די מעניינת אותי כי אני לא בטוחה אם אני יודעת את התשובה הנכונה.
נכון שהייתי במערכות יחסים ורובן אם אנשים שחיבבתי..אבל זה לא אומר שהייתי מאוהבת בהם,או אהבתי אותם.
כל מי שהייתי איתו מצא חן בעיניי באופן כלשהי..בין אם זה בגלל היופי או בגלל האופי.
בהתחלה כשפגשתי את הבנאדם בו כביכול אני כרגע "מאוהבת" אני חיבבתי אותו בגלל המראה שלו,אחרי זה התחלתי לדבר איתו ומצא חן בעיניי גם האופי שלו..ועכשיו אני פשוט לא מפסיקה לחשוב עליו.
השיחות שלי איתו לפעמים מדברות על מוות..וכל שיחה כזאת אני מתחילה לדאוג לו כי הוא אומר לי שהוא יעשה לעצמו משהו אם יקרה לי משהו.
בוויקיפדה היה כתוב גם:אהבה מאופיינת בגעגועים, חיפוש אחר קרבת הנאהב, דאגה לו ובקשת טובתו.
ואני אכן מתגעגעת לבן-אדם הזה..לא עובר יום שאני לא חושבת עליו..ובטח שלא עובר יום שכשאני ניפגשת איתו אני מחפשת את הקרבה אליו,את אותו חיבוק או נשיקה בלחי שהוא מעניק לי,וכמובן שאני רוצה לטובתו.
הנה למשל לפני כמה ימים הוא נקע את הרגל במשחק כדורגל..ואני יודעת שכואב לו והוא זה שאמור להרגיש רע..אבל אני זאת שמרגישה רע ועצובה בגללו..אני דואגת לו מאוד! והוא עוד גם אמור שבוע הבא ליסוע לטיול שנתי אז בכלל אני אתחרפן!!
גם בלי לדבר איתו כמה ימים ועוד גם לדאוג לו.
אהבה כביכול אמורה להיות רגש שמישהו מרגיש..רגש שמחמם את כל הגוף,"פרפרים בבטן",ציפייה לדבר עם הבן-אדם המסוים.
אני באמת מצפה לרגע שאני אדבר איתו כל יום שאני חוזרת הביתה,תמיד יש לי "פרפרים בבטן" לפני שאני פוגשת אותו,אבל מסיבה כלשהי אני מרגישה שזה לא מספיק..ויכול להיות שאני סתם פרנואידית.
לא מזמן דיברתי עם חברה שלי והיא אמרה לי שבאמת רואים את האהבה שלי כלפיו..רואים את החיוך שלי על הפנים כשאני מדברת עליו,רואים את העיניים שלי ואת ההחמלה שבהן כשאני ניזכרת בו..הכל..

יכול להיות שהפוסט הזה חסר משמעות מבחינתכם,או מצד שני גרם לכם לחשוב על דברים בצורה שונה..אבל לדעתי אני עניתי לעצמי על השאלה "מה זאת אהבה"