|
| 9/2011
פרק3
עקבתי אחרי אמי,
היא שמה את המפתח בתיבה וסגרה עם מפתח אחר ושמה מעל לארון.
'משהו מוזר קורה כאן' אמרתי לעצמי.
אמא כמעט הבחינה בי אבל הספקתי להיתחבא.
היא שמה את המפתח לתיבה בכיס.
עכשיו אין שום סיכוי שאני אשיג אותו.
הלכתי לחדר לקחתי את המחשב והתחלתי לדבר עם חברה שלי.
סיפרתי לה על המפתח, אבל מה שהכי עניין אותי מה המפתח הזה פותח.
אחר הצהריים הלכתי לבית החולים לבקר את החברה שלי,מצבה ממש השתפר היא כבר מדברת ואוכלת בעצם הכל ממש בסדר היא רק צריכה להישאר עוד יומיים למקרה חירום שאלתי אותה עם היא זוכרת משהו היא ענתה לי :''כן,כמה בחורים לדחוף אותך וכאלה...
ניסיתי להגן עלייך אבל הם דחפו אותי על הקיר של הבניין.
ירד לי הרבה דם,וזה כל מה שאני זוכרת.''
מיד התחלתי לבכות'' זה באשמתי!''
היא קמה וחיבקה אותי ואמרה:''לא,את לא אשמה שתקפו אותך''
חזרתי הביתה,כשנכנסתי הורי התחילו לדבר בלחשושים ניסיתי להקשיב אבל לא שמעתי שום דבר חוץ מהמילים:מיכל,מפתח, עולם.
נכנסתי לסלון ועצרתי אותם כשדיברו שאלתי''על מה מדברים?''
ונתתי ביס בתפוח.
''אהה כלום ממש כלום'' אמא ענתה לי וחייכה עליי חיוך ערמומי.
ישר ידעתי שמשהו לא בסדר,אוף אני רוצה לגלות מזה המפתח הזה!!!!!
הכל היה טוב יותר עם לא הייתי מוצאת אותו בכלל!
הלכתי לישון,לא הצלחתי להפסיק לחשוב על המפתח. קמתי מהמיטה נכנסתי לחדר של ההורים לקחתי את המפתח מהכיס של אמא שלי שהיה על הכיסא.
לקחתי את הקופסא,והסתלקתי משם,פתחתי את הקופסא והנה שם המפתח!
ויש גם פתק.....
'מיכלוש שלי תשמרי טוב טוב על המפתח הזה,
אוהבת סבתא'
זהו זה סבתא היא תספר לי על המפתח....
כולי קרנתי מאושר,אבל שחכתי דבר אחד...
סבתא שלי לא גרה בארץ.
לפעמים אני מצטערת על הרגע הזה שלא ביקשתי את הטלפון שלה.
ואני לא יכולה לבקש מאמא כי כבר 5 שנים לא דיברתי עם סבתא היא תעלה על זה.
שמתי את המפתח בכיס של אמא שלי.
שמתי את התיבה וירדתי למטה לראות טלווזיה .
היום אני לא ארדם בזה אני בטוחה...
| |
| כינוי:
בת: 25
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
