בית המשפט העליון

אתמול בעודי יושב לארוחת הצהריים במקום
עבודתי, נבעתו אוזניי וחמרמרו מעיי לשמע שיחה מצמררת שהתנהלה בשולחן הסמוך.

ישבו שם ארבע בחורות ממחלקה אחרת בחברה,
שדיברו על ענייני זוגיות וחתונות.

אחת הבחורות, שלצורך העניין נכנה אותה 'טינופת'
(שם בדוי), סיפרה לחברותיה שיש לה מספר בני דודים, כבר לא ממש ילדים, שפשוט לא
מתחתנים, וגם לא נראה שהם בכיוון הזה בכלל. היא ציינה שהם אפילו "חתיכים",
ובכל זאת לא בעניין של זוגיות רצינית.

בתגובה, שאלה אותה בחורה אחרת, נכנה
אותה 'חלאה' (גם כן שם בדוי), אם "הם במקרה תימנים?".

'טינופת' הבהירה מיד שברור שלא, והבהירה,
"נראה לך שאני אגיד על תימנים חתיכים?!".

'חלאה' צחקה ואמרה, "רציתי לוודא
שאין פה איזה קצ'...".

למען ההגינות והיושר אבהיר, שגם
'טינופת' וגם 'חלאה', לא ממש מאיימות על מעמדן של בר רפאלי וחברותיה, אפילו להפך,
אך כמובן שדבר זה לא הפריע להם לשבת במרומי בית הדין התחתון, להגג וללהג, לחשוף את
ערוותן ברבים, ולפרוש בפני יושבי חדר האוכל הקטנטן את השקפתן הנאורה.

אני, נאלמתי דום, והצלחתי להימנע מלהקיא
את כל אשר אכלתי. לאחר מכן, הבנתי דבר מה נוסף.

הרי את כל הדיון המטונף הזה, הן ניהלו
בזמן שאני יושב במרחק של פחות ממטר מהן, ומי שמכיר אותי יודע שאני שחור למדי, מדבר
בחית ועין גרוניות, וקשה לטעות באשר לארץ ממנה באו סביי וסבתותיי (המכוערים
כולם...). לא נותר לי אלא להסיק, שבעיני 'טינופת' ו'חלאה', התימנים, לא רק
שמכוערים המה, אלא הם גם כלל לא בני אדם, שהרי בין בני אדם מקובלים נימוס וטקט בסיסיים,
אשר לחלוטין נעדרו מהדיון שהתרחש בנוכחותי.

מה נותר לומר? אדולף! כלב מתועב שכמותך! בכל זאת לא
לגמרי נכשלת. אם לא היית עכשיו מזון לתולעים, היית יכול לראות בעצמך איך תורת הגזע
הבזויה שלך חיה, נושמת ובועטת דווקא בקרב אותם אנשים אשר רצית להשמיד.