הרגשתי מועקה קשה
הרגשתי שמשהו רק יקרה
הוא אמר והרגיע "כל מי שרק יעז לפגוע בך אני יטפל בו"
בכיתי והוא מחה את הדמעות
אבל זה נגמר כי בגלל שטות הוא עזב
איך אני אסביר לו עכשיו שצדקתי שמשהו רע כבר קרה
הוא הלך ועזב אותי לבד
עכשיו הדמעות רק הולכות וגוברות
והוא בשלו אפילו להסתכל עליי הוא לא מוכן
הוא לא מתייחס לא שואל
כולם רואים שאני לא בסדר
כולם שואלים מה קורה אם אפשר לעזור?
אבל הם לא יודעים שרק הוא יכול
אני רוצה שיחזור שיגיד לי שאין מה לדאוג
אני רוצה שלא יתעצבן מכל שטות
אני רוצה להגיד לו מה שלא העזתי אף פעם:
אני אוהבת אותך
אבל כמו שכולם אומרים רצון זה דבר טוב
אבל זה לא הכל
אני צריכה אומץ
אני פוחדת שיגיד לא
אני פוחדת שיתרחק יותר
אני פוחדת מהתגובה של כולם
אני פוחדת במיוחד מהתגובה של אבא אימא ואחיי
אני חתיכת פחדנית עלובה
והוא בנתיים מתרחק