לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2011    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2011

חישוב קלוריות במשך כל היום אתמול, וכל הלילה


מה אפשר, ומה אסור. כמה ואיך. איך לרדת מבלי לעלות. איך לשמור על הגוף שלי עדיין תקין. איך לנקות אותו מרעלים. כמה לשתות, כמה לאכול.

מה לאכול לפי סוג הדם שלי, מה מזיק לגוף, מה הגוף צריך, מה מתעכל מהר. מה אני הכי אוהבת. איך לא לעשות עודדיאטה דפוקה להישבל. אלה לאמץ אורח חיים קבוע. ובכל זאת להרזות.

 

לאכול ארוחות קטנות, ללעוס לעט, כל שלוש-שעות. לעשות את התפריט מגוון, בפחמימות, חלבונים, סיבים תזונתיים, ויטמינים, אומגה3. ככה שהגוף לא יהיה חלש, הוא יהיה רזה וחזק. 

לעשות כפיפות בטן לא בצורה מוגזמת ומתיחות, לצאת עם הכלב לטיול, לעשות ארבע הליכות\ריצות בערב סביב הפארק. 

ירדתי קילו ביום(:

 

55.8 

נכתב על ידי מריון , 2/8/2011 07:34  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ינסה דיאטה יותר הגיוניות.. להתחיל לאכול.


ינסה דיאטה יותר הגיוניות.. אחרי הרבה מחקרים שלי.

 

לנסות לאכול, כמה קשה.

 

אני מפרידה אוכל לסוג הדם שלי A

 

אני קונה אשכוליות, סלמון. 

 

מה אני יאכל:

 

אשכוליות

יוגורטים טבעים 0% שומן

סלמון

אורז חום

תה ירוק

אננס

טונה

פרחיות

ירקות כתומים וירוקים

 

אסור: לפי הדם:

שועית אדומה, תפוחי אדמה, כרוב, חצילים, בננות, עגבניות, בשר אדום(בחיים שלי לא אכלתי בשר אדום)

 

ועוד:

לחם לבן,  משקאות מתוקים, משקעות ממותקים, קטשופ לבן, פירות\ירקות משומרים, רטבים, קרקרים, קפאין(קפה אקס אל), אלכוהול. וסגיריות, בסופו של דבר, הן גורמות לרעב. 

לא לאכול מ5. בחיים.

 

אז מחר יהיה לי קשה, לאכול את הכל.. אני ישתדל:

לאכול בבוקר, שתי פרחיות(60) ודנונה טבעי(74)

בצהריים, טונה 85 גרם שזה(161)

 

שזה: 295

 

 

וכרגיל הרבה מים, ותה ירוק.

 

שסה"כ:

 

לא בטוח שאני יצליח. יהיה לי נורא קשה לאכול את הפרחיות, ואת היוגורט, ואת כל הטונה. או משהו. 

פשוט לא מסוגלת לאכול. מתמוטטת, וזה לא מזיז לי.

 

זה יהיה ממש קשה. אבל אני משתלת לחשוב בהגיון. ולנסות לאכול משהו. שנראה לי הגיוני. בחיים לא אכלתי טונה, שמעתי שזה בזה אומגה 3 וכל השיט.

 

אני נראת יותר מדיי מתה. והכל יותר מדיי כואב. ואני לא מסוגלת לאכול.

כמה זמן לא אכלתי נורמלי? ולפני זה התה תיבטי. התה טיבתי הרג אותי. הפסקתי. אכלתי תקופה תפוח אחד. הכי הרבהכ שניים. צמתי ימים, שבוע. עכשיו אני ינסה. לאכול.

אני יודעת, שצמות זה לא הדבר הכי טוב, ושאני לא רוצה למצוא את עצמי בבית חולים. ולחיות על יוגט אחד ביום. יהרוג אותי מתישהו. 

באמת להתחיל לאכול דברים, שנשמעים לי נורמאלים. ינסה להיות קצת יותר שפויה. 

 

מחר אני יכתוב. מה הצלחתי לאכול.

 

אני ישקול את עצמי שבוע הבא, למרות שאני מכורה למשקל. אבל לשקול את עצמך פעם, פעמיים בשבוע. גם יותר הגיוני. לא, אני לא יצליח לא לשקול את עצמי. אני שוקלת את עצמי לפחות 56 פעמים ביום. שותה המון מים קרים, וקרח, ומתקלחת במים קרים כקרח, כדי לא להתעלף במקרים מסויימים. מתקלחת יותר משלוש פעמים ביום. משתלדת לצאת יותר, כדי לזוז. לוקחת תוספי תזונה, שהם מזרזים מאוד את העיכול ומנקים יותראת הגוף.

 

אובססיביות

פפקציוניזם

חולת נקיון

מתי נכנסתי לזה כ"כ עמוק. 

אני לא מסוגלת לחיות חיים אחרים.

נכתב על ידי מריון , 1/8/2011 20:00  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ניתקתי קשר מהחברה הכי טובה שלי.


" החברה  הכי טובה שלי" נתקתי ממנה את הקשר, כי ממש נשבר לי הזין לשמוע. להתקשר, וחבר שלה ברקע שר לי שירים על כמה שאני שמנה. ושהוא ראה אותי מרחוק, ובגלל זה הוא לא רצה לומר לי שלום.

ממש לא התייחסתי, אבל זה הראה לי יותר ויותר את הפרצוף שלה. כי היא לא ממש עשתה משהו.

 

בנים. יש הרבה. חברות, קשה למצוא. ועם את מעדיפה את החבר הסכיזופרני הדפוק שלך, שלא מרשה לך לאכול, שטוען שהקשר שלכם היה יכל הרבה יותר להצליח אם היית מכירה אותו ששערו היה מעט יותר ארוך, שדופק מחלקי הלו קיטי.

ואת צוחקת על זה. על זה שהוא  משפיל אותך, בוגד בך, ממציא לך שיש לו סרטן. הקטע העצוב שהיא מודעת לזה וממשיכה איתו כמו אהבלה, כמו הכלבב הקטן שלו. 

היא קבעה איתי, אמרה כמה היא זקוקה לי. ואני שונאת להתקע בבית, בזמן שהם מזדיינים. אז הלכתי לסיבוב קצר. שחזרתי, היא שאלה מי זה. עניתי. והיא פשוט לא ענתה, והשאירה אותי בחוץ. מרחק של שעה מהבית שלי.

יום למחרת, היא מתקשרת, אומרת היי, ורמזה  אם יש לי אוכל בשבילה והחבר ההומו שלה. ושהיא לא זוכרת, באמת, למה לא פתחה לי יום לפני. שיחקתי את עצמי מטומטמת, ולא מבינה את הרמז. וניתקתי.

יום למחרת אני רואה אותם, ברחוב יד ויד, והוא מושך אותה לא לבוא לכיווני, דקה התלבטות אם לבוא אליי או לא(!). אנשים שהיו איתי נקרעו. באה, אמרה שלום קצר והלכה. וליום למחרת התקשרה לשאול אם יש לי תחבושות בשבילה. מה אני קיוסק שכונתי? 

בקושי יש לי גרוש על התחת, ולה יש הרבה יותר. מבזבזת כל היום כסף על סמים, ועל מיצי פירות. מזימינים לעצמם פיצות כל הזמן, במאה שקל. 

התייחסו אליי כמו כלב, תלכי לקנות את זה ואת זה, וזורקים לי את המפתחות. צועקת עליי, ועושה לי טובה כביכול שאני בבית. למה את קוראת לי, שנורא חשוב לך שאני יהיה שם בשבילך, ומזדיינת מול הפרצוף שלי עם חבר שלך? למה את זונה?

 

בחורות מפגרות.

 

שלחתי לה אסמאס, שאני מקווה שהחבר הקטן שלה מרוצה, כי אני לא מתכוונת לדבר איתך יותר. 

ומאז עבר חודש ולא דיברנו יותר.

 

 

 

נכתב על ידי מריון , 1/8/2011 11:20  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  מריון

מין: נקבה




94

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למריון אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מריון ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)