הומו.....ודתי אני לא כותב לתעד -
אני כותב כדי לחפש פורקן |
| 5/2013
וכל פעם שהוא רואה אותי הוא נדבק אלי
ואמא שלו אומרת כל פעם כמה הוא מזכיר אותי
והאמתי שאני נגעל ממש
זה מחליא אותי שיש מצב שגם אני הייתי כזה פעם
שמן כזה (לא כמוהו) .. מגודל.. נשי.. ובודד
ולא מזמן הוא עשה ניתוח קיצור קיבה..
ועכשיו אני רואה שהוא ממש מתחיל להרזות.. ופתאום אני רואה שהוא אפילו מתחיל להיות נאה
ואני יודע שיגיע היום.. שאולי גם הוא ימרוד.. ויצא נגד העולם
וינסה להשלים את הביטחון העצמי שלו בדרכים מפוקפקות
ואולי יעשה את כל הטעויות שאני עשיתי
וכמה מגעיל הייתי.. ואיך ירדתי לרמות נמוכות
ופתאום אני מרגיש חרא...
או לפחות לא להיגעל ממנו
פתאום...אני שואל למה זה מגיע לאנשים?
אני הומו מטומטם.. כי אני חולה
אני תוהה אם הייתי מחזיר את הגלגל אחורה.. והייתי פחות נכנע לתכתיבים והייתי אוהב את עצמי.. ולא יודע מה... האם הייתי אחרת?
אני עד היום לא מסוגל להביט בתמונות שלי מהגיל הזה .. - איך הייתי כזה שמן? דוחה?
בבר מצווה שלי.. שתינו לחיים...
ובכלל לא היה בזה אלכוהול.. זה סתם היה בשביל הטקס
ועיוותתי את הפרצוף שלי סתם ככה.. כ"נגעל" .. כי אני אנין ועדין... וזה חזק לי מדי
למה עשיתי זאת?
כי אני מטומטם... כי כמה ששנאתי את עצמי.. הייתה לי שחצנות מטורפת... כאלו אני איזה נעלה
כולה הייתי הומו מטומטם... נשי ושמן
מה עשיתי עם החיים שלי? איפה אני היום? בצומת דרכים מחורבן.. מתחנן לאהבה ומחזר כמו פסיכופט...
במקום להיות רגיש יותר... נפרדתי מהרגישות הזאת... ונהייתי הרבה יותר עוקצני, שנון, ציני.. והרבה פחות רגיש...
במקום להיות אדם טוב יותר.. ולקחת את העול הזה מהעבר ולהפוך אותו למשהו טוב יותר אני מוצא את עצמי כמעט שמח לאיד.. נקמה...
| |
|