חלמתי שעשיתי עבודה עם שתי ידידות דרוזיות
והינו צריכים להציג לפני המרצה
ויש לי תכונה רעה של אריה שלפעמים אני אוהב לקחת את הפיקוד לעצמי בלבד ולא משתף
אז אני בשושו.. הצגתי לבד ותירצתי בזה שהוא קרא לנו לעלות מהר ונלחצתי ושכחתי לקרוא להן
ועשיתי הכל לבד... כולל בישלתי מלא אוכל
העבודה הייתה מייצג
אז אמרתי לו שבחרנו ברעידת אדמה.. אבל הראתי לו טונה בקופסא
והצגתי לו כל מני דברים לא קשורים
אבל הוא התלהב מהאןכל
ופתאום צץ מישהו שהיה לי איתו פעם ריב קטן
הוא צעק עלי כי חשב שעקפתי אותו בתור
הוא אמר משהן כזה שמתאים לי ככה לדבר עם מישהו ואז להתפלח לתור ולעקוף אותו
רציתי לתת לו סטירה. כי אני לא התפלחתי לתור בכלל.ואם אני לא טועה הוא קישר את זה לדתיים.
בכל מקרה הוא הופיע פתאום.. ורק עם המרצה על האוכל שלי.. ולבסוף הבחור ירד למטה למשרד עם סיר שבישלתי.. והוא לקח את הטלפון שלי
אז אמרתי לו שלפחות יחזיר לי את הטלפון אז הוא זרק אחורנית את הטלפון שלי על הריצפה תוך כדי שהוא ממהר למשרד
ואז פתחתי בחוזקה את הדלת של המשרד שלהם.. והם ישבו שם והרגשתי שאני חייב לעשות פרצוף עצוב.. כעסתי על עצמי שאני צריך לעשות פרצוף כדי שיאמינו לי.. ואז סיפרתי להם והם אמרו בצחוק שזה מתאים לו... אבל לא עשו כלום אז כבר ויתרתי כמו תמיד ..במקום שאני אתמודד איתו ואוכיח אותו .אז איחלתי לו בלב שיחנק מהאוכל שלי
ואז ראיתי אותי עם שתי הידידות.. הולכים בשדה .. היה שם עץ זית. ופתאום הדרוזית רואה ספרון על הריצפה .מרימה אותו ומאחורה אני קולט שרשום ברכות השחר..היא לא מבינה מה כתוב אז היא השליכה את זה (בדרך יפה) על הקרקע..אז הרמתי את זה..וטחבתי את זה לעץ הזית
ואז סיפרתי להן על גניזה ביהדות ועל הגניזה הקהירית שאני לוקח על זה קןרס
והרגשתי כל הדרך ממש חרא ששוב עשיתי את אותה טעות ולא שיתפתי.. ולא רק ששתיפתי..יצאתי אדיוט..אני אוצה להאמין שיותר הרגשתי חרא על זה שלא שיתפתי מאשר שיצאתי אדיוט
ואז התעוררתי. אבל לפני העבודה שהצגתי.. אני ממש עשיתי חישובים בחלום..ואני זוכר שקיבלנו פרמטרים והיינו צריכים לייחס להם פירוש..ואני באמת חירבשתי
ולפני זה היה חלום אחר או אותו חלום שהיינו בבית קברות איסלאמי..
והיה שם קבר יחיד מעל פני הקרקע.. אבל הוא בעצם היה כמו מערה נמוכה בגודל קבר.. ומתחת היה בעיקרון קבור האדם. ואני זוכר שהסתכלתי לתוך הקבר ..מכיון שהקבר היה מוגבה אז אפילו לא התכופפתי.. כולם ראו מה היה בתוך המערה הזו
ולא היה כלום...
שאר הקברים היו כאלו מצבות על הקרקע.. והן היו מצבות מצוירות . ציורים ממש יפים
והתפלאתי איך על רובן כלל לא רשום שם
אז מישהו אמר לי שככה זה נהוג . ואז ראיתי ציור.. ואז מי שהיה איתי (שמעתי רק את הקול שלו) אומר שזה של.... איזה שם צייר מפורסם
וסרבתי להאמין..והוא אמר לי... הנה .. תראה רשום פה את השם שלו
פאק אני לא זוכר מי זה
רגע...היה גם קטע שישבנו ליד המעבדה שהייתה סגורה וחשוכה.. אבל הדלת שלה הייתה פתוחה ואז בא דוס אחד גבוה ושאל אם אפשר לעשות משהו במעבדה ואמרתי לו שהמעבדה סגורה..ואני זוכר שממש הרגשתי חוסר נוחות לידו..והדיבור שלי היה קצת מגמגם ומתנשא..והוא היה ממש מתוק