הומו.....ודתי

אם העולם היה דמיוני והייתי חווה רק בדמיון את מה שאני חווה במציאות - יכול היה להיות לי השראה וחומר טובים לספר מעולה.

אבל הייתי מוכן לוותר על כל חומר/ השראה העיקר לא לחוות את הסיוט שאני חווה.

אין שמחה כמו התרת הספקות - אין יותר שמחה גדולה מלדעת שהבשורות הן בשורות טובות והספק - מציאות טובה.

לאור הנסיבות והסיבות החלטתי ללכת ולבצע סופסוף את הבדיקה הזו.

העול הכרוך התחלק לשניים - חלק אחד הותר ובא על מקומו בשלום ב"ה והוא הפחד ממחטים. חלק שני - זה התוצאות. ובע"ה אתבשר בבשורות טובות.

בכנות, אני ממש גאה בעצמי איך הלכתי וביצעתי את זה לבד והתמודדתי עם זה לבד מבלי לבכות (למרות שהייתי די מבועת). אפשר לומר שזה אקט של מרד: לצאת בכוח מחזקת / אברה / חיסיון ההורים -חיק שאני באופן אבסורדי דאגתי להיתחב שם.

השחקן הראשי בכל העסק הוא כמו תמיד אלוהים. שוב אני מגלה כמה הוא שם וכמה הוא אוחז בי ומלווה אותי, מצד שני שוב אני זה שעומד מולו תמוהה, רוצה לבחור בדרכו ולכוון אורחותיי על פיו אבל יש פערים שתמיד צצים אז - בדרך כלל הם כביכול שאלות רציונאליות של למה?

או מעין ביקורת פנימית שאני מעוניין שהקשר שלי איתו יהיה מבוסס אהבה ולא יראה...

והקשר הזה איתו מחליף צורות וצביון לעיתים קרובות.

בדיעבד אני שמח על כך.. יש בי סירוב מוחלט להיות רובוט - כי אם זה מה שאלוהים היה רוצה, אז הוא לא היה נותן לי שכל..

זו משימה של החיים לבסס את הקשר שלך איתו ולגלות (גם לפעמים בדרך הקשה) שהוא כנראה צודק...

אני כן מקווה לבשורות טובות בע"ה...