הומו.....ודתי

"התהליך שלי בקבלת הזהות שלי ומי אני היה מאד ארוך ומתיש לעיתים"

"בהתחלה לא קיבלתי את זה שאני נמשך לגברים, אחרי כן היו לי מספר נגיעות בבריכה עם אנשים.  "

"היתה לי תקופת משבר מאד קשה לאחר הפרידה ההיא. במיוחד כל הענין של להסתיר את הסיבה מההורים והמשפחה"

"אל תוותר על החופש"

"בתקופה שהייתי רווק כל פעם שמישהו לא היה חוזר אלי למרות שהבטיח זה גרם לי להתאכזב"

"במשך הזמן למדתי שהרבה אנשים סתם מדברים, הם לא באמת מתכוונים למה שהם אומרים. הם שוכחים... כמו שאמרת...  לאט לאט הרגשות מתקהים והפסקתי להיות רגיש כל כך. עם זאת, לדעתי אני עדיין רגיש ביחס להמון אנשים שאני מכיר.  "

"אני בטוח שהקב"ה ינחה אותך בדרך הנכונה. אני ממש מרגיש את היד המכוונת לאורך כל השנים. במיוחד בתקופות שהיה לי קשה, שלא ידעתי מה אני רוצה מעצמי, מה ילד יום. אני בטוח שגם אתה תגיע למקום הטוב ביותר עבורך.  "

"האם אהנה מלהיות עם אשה או לא"

"אני גם די בטוח שהיום אני יכול לעשות אבחנה ברורה לגבי מה שחיפשתי ברווקות - חיפשתי את החום, הקרבה והביטחון העצמי (באיך שאני נראה). הסקס עם גברים היה מאד מטעה, משך אותי למקומות שדמיינתי שהם טובים לי. בדיעבד היום, אני עדיין מחפש חום וקרבה גברית. אפילו בדיבורים בלבד."

"זה נראה לי די טבעי. באופן כללי אנשים אוהבים לעזור לאחרים אבל כמו שאתה אומר, מעטים המקרים בהם עצות יוצאות לפועל."

"לתת את הגוף זה משהו אחד, לתת נשיקה זה כבר משהו אחר. זה מחבר בין שני אנשים בראש וזה שמור רק לנשמה המתאימה. לא נשמה במונחים דתיים אלא לגבר/אשה שאליהם אתה מתחבר באהבה ולא בשביל המגע בלבד. ההפרדה הזו היא ממש טבעית."

"משהו בדינימקה שלך יוצר אצלי את התחושה שאתה בדיוק כמוני רק לפני כמה שנים"

"ואני זוכר כמה ייחלתי אז למישהו שיתן לי את הכיוון שלו בחיים."

"עם זה שחייתי את ההווה ולא תכננתי יותר מדי, עדיין היו לי קונפליקטים רבים בנושא הזה של הזהות. בפרט בתפיסה של את עצמי כאדם דתי מול העבירה שבמשכב זכר. לקח לי גם זמן עד שהייתי מוכן נפשית לשכב. בהתחלה זה היה רק דברים קלים יותר"

"אני מודה שמי שמנסה להילחם בעצמו זה הולך להיות רק קשה יותר. "

"בזמנו אחת הסיבות שמאד ציערו אותי לגבי המשיכה לבנים היא העובדה שבחיים של גייז אין ממש גידול של ילדים. אמנם אפשר להעזר באם פונדקאית, אבל יש בזה משהו חסר. ילד באמת צריך אמא לדעתי."

"ה"פתיחות" בעולם הגייז היא אליה וקוץ בה. אותה פתיחות שנחשבת מטרה נעלה היא גם אותה אחת שמנצלים אותה למטרות אחרות."

"אין צורך להתאמץ להפסיק. צריך פשוט להיות עם היד על הדופק ולזהות את הרגע הנכון. וגם כשהוא יגיע זה לא יהיה קל להתנתק"

"נשאבתי לתוככי ההוייה ההומואית. ומשם ראיתי שאין לי באמת מה לחפש אצלם. כל החיפושים אחרי בן-זוג/קשר/סקס רק הבהירו לי עד כמה זה לא העולם בשבילי. וזה בדיוק מה שהייתי צריך כדי להחלץ החוצה. סוג של הבנה שאני לא באמת רוצה לחיות את חיי כהומו."

"אני בדומה לך, ביססתי לעצמי את הביטחון הזה דרך המפגשים. הענין הוא שזה מתחיל להפוך לשגרה מתישהו, ואם אתה לא נותן לזה את הדעת, אתה בקלות ממשיך ברוטינה הזו. החוכמה היא שברגע שהביטחון והניסיון מספיק מבוססים, אז לחפש רק את האחד והיחיד. כזה שיתן את הלב והנשמה. העובדה שתמיד אפשר להתפרפר עוד ולראות כמה אתה שווה צריכה להפסק מתישהו"

"בהרבה מקרים, ואני יכול להעיד על עצמי, הנטיה או הזיהוי של האדם את עצמו כהומו היא פועל יוצא של החברה בה הוא חי."

"תכל'ס אני מרגיש שאתה בן אדם ח-ו-ש-ב ולא מפחד מהגדרות. הרבה בחורים שפגשתי היו שרויים בפחד מתמיד, או לאחר שיצאו מהארון ניסו כל הזמן להחצין את היותם הומואים. אני חושב שלא זו ולא זו השיטה הנכונה. במובן מסוים אני רואה בך את עצמי בצומת הדרכים בה הייתי לפני מספר שנים (אולם אני חייב לומר שאתה מתמודד יותר טוב). אני מקווה שתמצא את הדרך הנכונה עבורך (!) ולא משנה מה היא. "

קראתי את הפרשה היום. ומשום מה היא פיתחה בי אמתפיה. היא לא שונה מהמציאות היומיומית שאנו חיים בה.
כולנו רוצים לעבוד את בוראנו בצורה הטובה והיעילה ביותר. אין מי שלא קם בבוקר ואמר לעצמו "כמה כפוי טובה אני, כמה אלוהים נותן.. ולעומתו, כמה אני מודה לו"
כל אחד מתפלל במילים שלו בבקשה שנגיע לרמה מינימאלית של הודיה לעומת כל מה שאנחנו מקבלים
יש שני דרכים לעשות זאת:
או שאנחנו (בעזרת אלוהים כמובן) נתחזק.. ונודה קצת יותר טוב מהמצב הנוכחי
או שפשוט אלוהים יחסיר לנו ובכך תשתווה ההודיה שלנו למצוי.
בר דעת יבחר באופציה הראשונה.

כן, אנחנו גם מבינים שאנחנו בני אדם. והיכולת שלנו לעומת היכולת האלוהית אפסית ובזויה.
הבקשות שאנחנו מבקשים הן רבות מכל הנשימות שנשמנו אי-פעם.
אנו זקוקים לאלוהים וברצונו נחייה וברצונו נמות.

ובכל זאת יש מעין פגם בעבודה שלנו. יש תמיד פגמים- אבל יש פגמים שנובעים מחוסר היכולת כאמור, אך אחרים הן מעין פרצות שאנו יוצרים בכוח- אפילו בעזות.
פירצה כזו לדוגמא מופיעה בפרשה. בלעם משותקק כ"כ לקלל את ישראל. מרגישים זאת, מבינים זאת- וכל זאת על אף כל התתחבאויות וההתחסדויות שהוא נאמן לה'.. ולא ימיר את פיו.
אז הוא מעכב ללינה את אנשי בלק... אלוהים עונה לו לא!
אח"כ.. מנדנד לאלוהים ועוד ועוד... בתקווה שאולי דעתו תשתנה.

כולנו עובדי האלוהים. יודעים את הכללים ובכל זאת לפעמים "מנדנדים"- בתקווה שמשהו יקרה, משהו ישתנה.
"לא תשכב משכבי אישה". לא זה לא! ובכל זאת כמה פירושים וכמה דרכים וכמה "נדנודים".
כולנו רוצים להתחזק ולהגיע לרמה רוחנית מובטחת. אבל אף אחד לא בוחל במחשבות, בשיחות ואף במעשים על סקס, פנטזיות כאלו ואחרות. ואז מגיעות שעות מסוימות וכלנו חוזרים לארשת החסידית והצנועה שכל המלאכים מתאספים מסביב ומפזרים מעלינו נצנצים.

זה קיים לאורך כל ההיסטוריה החל ממשה... דויד... שלמה....
לא חסרים דוגמאות.

"כן כן... אנחנו עושים ככה... וככה.. וככה... אבל את זה! תבין.. יש לי קצת בעיות עם זה"

האמת שאני דווקא לא בא לקטרג. אלא דווקא לסנגר. אני בספק אם אדם נטול דחפים, תשוקות ואהבות הוא בכלל אדם.
בכל אדם יש מכשול או פגם כלשהו שמתנגש עם דרך כזו או אחרת- במקרה זו, התורה וציוויה.
ובכך מתחזק מלותיו של קוהלת: "כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" (אני מתרגש לגלות ממש עכשיו שהוא הדגיש את המילה "אדם").
התורה מחנכת לחופש וקובעת שהאדם החופשי הוא האדם השולט במעשיו ובדחפיו ולא הם השולטים בו.
אך גם במחשבות, תשוקות ואף במעשים- יש רבדים. בחירת הרובד זה כבר עניין של מצפון, דרגת רוחניות וכו'
ונזכור שאת הכל יביא האלוהים במשפט.

משפט! זהו נושא שכבר התחבטתי בו רבות ולא מצאתי תשובה סופית. אם אלוהים נתן טיפשות לאדם. האם אלוהים ישפוט את החכם והטיפש באותו דין וקטגוריה על אותו החטא? אם ינהג בחסד כלפי הטיפש... הרי החכם יכול לבוא בטענה שאלוהים הוא זה שהביא לו את החוכמה וזה שהוא חכם והבחור השני טיפש זה לא שינה את תוצאות המעשה.
מדדי השפיטה של אלוהים לא נהירים לנו. ואני לא בטוח שזה נכון בכלל לנסות ולהבין אותם.
אבל אני יודע  שהכל מידי שמיים כולל "הפגמים" שהם בעצמם מהווים מכשול לעבודה זכה (ורובוטית) של אלוהים עצמו.
הם מופיעים בכל אדם! ללא קשר למי הוא.. מה הוא... למה.. ואיך.
הם לא מהווים בהכרח פתח לסלחנות ולאמפתיה.. אבל הם מהווים אתגר.. כל אחד עם "החבילה" שלו... אולי הם אפילו מהויים מקפצה.. אפילו יתרון.

בתקווה שאלוהים יודיענו ויישר אורחותינו.

אני עומד לפני המבחן האחרון של מועדי א'.

סוג של מועקה שמסרבת לעזוב. מועקה משנית למועקה שרוחשת לה המון זמן מתחילת הלימודים. הטוב במועקות הן שהן משכחות מועקות אחרות - ובאמת, היו נושאים שהוזנחו הצידה לטובת הלימודים. בידיעה ברורה שהם עוד יצופו.
רעשים יש כל הזמן והם עושים לי כאב ראש.. קולות ניסור.. קולות דפיקה.. קולות צמרמורת- אני משתגע.

רבים קוראים לי לקרוא דרור ולשחרר את סיר הלחץ הזה בדגש על הגשמת פנטזיות מיניות ופשוט לזרום. אף אחד לא מבין ששחרור סיר הלחץ הזה הוא רק ע"י הטחתו בסלע! רק על-ידי אובדן עצמי.

לו הייתה לי הערבות שלא אשתנה, שלא יהיו השלכות שליליות להתנהגות כזו או אחרת- לא הייתי בוחר בה?

אני לא יודע לבחון הפסדים. אני מעדיף להתכנס בקונכיה שלי במקום לאמוד ולשקול כל השלכה והשלכה

אני קבוע במסגרת. אני יהודי.. אני דתי... אני פשוט אני... אני בחרתי להיות כזה.

לפעמים אני פוחד לשמוע את האמת.

האמת היא שכמה שהייתי טוב בתיכון.. וידוע כמצטיין, עכשיו אני די ממומצע או אפילו חלש.

יש טובים ממני. אוי כמה פעמים שכנעתי את עצמי שהתנקתי מאי פרגון, קנאה ותחרות.

אתה חי בבית שבו העצמאות שלך מדוכאת.

אתה לא צדיק הרבה.. וכלל לא חסר לך.

ההתחסדויות הדיבליות שלך הן לא בדיוק לשמה.. והן אפילו רחוקות מלהיות כאלו.

אתה מפחד... אתה מפחד מהעתיד.. אתה מפחד מעצמך.. אתה מפחד משינויים.

כולם יודעים וגם אתה יודע שאתה לא סופרמן.. ואתה לא בטוח בעצמך כמו שאתה חושב... ושהדרך התמודדות שלך לא מועילה בשיט!

אתה יודע... מה שכולם צריכים .. אתה צריך עזרה.

עזרה! היא המילה .. אולי כדאי לעבור פה על כל הכתיבות והתתרפקויות שלך ולהחליף את המילה "גאולה" במילה האמיתי- עזרה!!