הומו.....ודתי

זה ישמע מטומטם. אבל נפגעתי סופית. הוא מחק אותי מהפייס. 

למה זה כ"כ מזיז לי? 2 סיבות:

א. כי אני אוהב אותו ומתגעגע

ב. מבין כמה רומתי

סיבה א. אין צורך להרחיב.

רומתי? כן רומתי. באיזשהו מקום חייתי בתחושה שהקשר שלי עם דודי הוא קשר חזק ובל ינותק, הוא קשר פעיל ופורה. ואפשר לומר שחייתי בסרט ודי רימיתי את עצמי. מאז שאנחנו לא מדברים (חודש ויומיים) הבנתי כמה הוא היה פסיבי לכל אורך הדרך, הוא נהנה מהקרקורים והכרכורים שלי סביבו - כן הערצתי ואני עדיין מעריץ. דודי לא טיפש, אפשר ללמוד ממנו הרבה, הוא יפיפה ויש בו באמת משהו מתוק. אבל כל ההתלהבות הזאת לא הייתה הדדית.

חוסר ההדדיות המשיכה עד לרגע שאמרנו את המילה האחרונה וטיפה לאחר מכן. "אפשר לבדוק עם או. " - אפשר? איזה חמוד... אם באמת היית רוצה היית יוזם ובודק איתו. לא שלחתי הודעה... זה אוטומטית אור ירוק שאתה לא תשלח הודעה? למה אני זה שצריך להיות תמיד המתנצל והיוזם?

התשובה היא תשובה פשוטה - כזה קיים הוא היה נהנה מזה, אבל אין לו שום אינטרס לתחזק את זה, לנקוף אצבע או להתאמץ כדי לשמר את זה.

סך הכל עשיתי לו טובה.

לא כועס עליו. לא שונא אותו. כועס על עצמי. כועס על המזל שלי. הפעם עשיתי השתדלות: באתי אליו ככ הרבה פעמים, ספגתי, התעלמתי והבלגתי. במיוחד על הנטייה הדבילית שלו לשחק אותה ראש קטן וטיפש...(אין לי מושג מה המניעים של אדם ככ חכם להתנהג בצורה כזו), חשבתי עליו מלא.. גם בחודש הזה. רציתי חבר.. לא רציתי להיות לבד.. זה כ"כ מתסכל. פשוט מתסכל