אני כזה מפגר. למה? שלחתי לדודי הודעה? למה? רציתי לומר לו שאם באמת ניפגש בסיור אז שלא ניתן לדברים בנינו להעכיר את המצב... למה התכוונת? התכוונתי שכשניפגש, לא צריכים להיות ממש בברוגז אפשר לומר שלום וכאלה... שלא ירגיש לא בנוח מהנוכחות שלי. אבל יצא שבעצם אני זה שחושש מהנוכחות שלו. למה הייתי צריך את זה.. מה יש לי ממנו. אני פשוט חושב שאין לו או לפחות לא מצאתי עד עכשיו תחליף. עם כל החסרונות שלו.. עם כל זה שהפך אותי לעוד איזה ידיד הזוי שלו שצץ פתאום כדי להזמין אותי לאירוע של הבן דוד שלו. הטריוואליות שהוא קיבל את הקשר בנינו.. האנטיתיזה לעומת מה שאני מרגיש. לעזאזל.
אין לי פשוט כוח לכלום. כאבי ראש מטורפים. דמעות שרק מאיימות שיצאו כבר לעזאזל איתן. לילות ללא שינה.. או שנת בוקר החשובה שנהרסת בגלל אח שלי הפוסטמה
חשבתי שיש לי דברים לתרום לעולם המחורבן הזה.. אני לא חושב שאני כזה טיפש. אבל אני חי בסרט.. מי לעזאזל אתה חושב שאתה... יצור מטומטם רקוב כבר בחייך.. מה אתה מחזיק מעצמך? אני חולה נפש ואני יודע את זה. כמה שאני מנסה לייפיף את זה.. זה שם שריר וקיים.