את מפחידה אותי... מפחיד אותי אם נדבקתי ממך, ממי שאת..
מפחיד אותי שאם עוד לא אז בבוא היום זה יקרה..
מפחיד שנולדתי לאישה שיודעת מאוד לאהוב אבל ברגע אחד מתהפכת ואני ואחי נהיים ההורים שלך.. אלה שמרגיעים אותך יותר ממה שאת אותנו במשך החיים..
מפחיד שאת לא היית ולא תדעי עוד לעולם להיות מי שאת צריכה להיות- אמא.
כי את פשוט לא יכולה.. את לא רעה.. כמו שאומרים שאת
פשוט רע לך..
הלוואי ויכולתי להבין למה ואיך פתאום נהיית לי ככה..
מה יקרה שהוא לא יהיה איתך יותר? תישארי בחיים? תצליחי להתמודד לבד עם עצמך?
מה יקרה שאבא שלך ילך מהעולם..
מה יקרה כשהבן שלך יפסיק עם הרחמנות שלו כלפייך ויעזוב אותך כמו שהשאר עזבו אותך..
את מפחידה אותי כי את לא צפויה
ברגע אחד את האדם הכי חזק וגיבור בעולם וכלפי חוץ את אישה עם ראש על הכתפיים שלא בוכה וחזקה מהכל..
בבית? את כמו ילדה קטנה שצריכים להאכיל אחרת היא לא תאכל..
צריכים לשכב לצידה כדי שתירדם.
צריכים להביא אותי לעבודה אחרת היא לא תלך..
מה יהיה איתך אישה?
האם תשתני? ואולי תהיה לי אישה נורמאלית שתרצה אותי לצידה ואני אוכל להיות איתה והיא לא תרצה רק להעלים אותי ממנה ולנתק קשר ולהגיד בלי סוף "לא מגיע לך אמא כמוני לכי תמצאי לך אמא אחרת שתאהב אותך ותהיה אמא טובה" או " תעופי מכאן, את לא הבת שלי ! אלוהים החליט להביא אותך לא אני".
אולי אי פעם אני אצליח לדבר איתך על החיים סתם ככה בלי שמילה אחת תגרום לךלצרוח ולבכות שכל הבניין שומע אותך.. שאת מעיפה את הידיים לכל כיוון כאילו מישהו עושה לך משהו ואת מתחרפנת.. מה קורה אצלך מאחוריי העיניים האלה? 2 סימני שאלה גדולים שצבועים בחום..
אולי גם כשאת במצב כזה אני אוכל להרגיע אותך?
בפעם האחרונה שקיבלת כזה התקף ניסיתי לחבק אותך.. להגיד לך שאני איתך ושהכל בסדר..
לא הצלחת להקשיב לי.. לא ראית בעיניים..
רק בעלך הגיע ששמע אותך וצעק לי ללכת משם שרק הוא יכול להרגיע אותך.. חוסר אונים מוחלט..
אני לא רוצה להחליף אותך.... את היחידה. את אמא שלי לתמיד. איך שלא תהיי.. את היחידה.
כנראה אני צריכה פשוט להשאיר הכל ככה כי בתכלס? אין מה לעשות איתך.. את אבודה.. רק בעלך יודע להרגיע אותך ולהשאיר אותך חיה..
מקווה שהוא עוד יישאר איתך..
הוא אדם טוב מדי.. עם לב גדול ואהבה או רחמנות כלפייך..
פעם הוא היה מאוד רע ואלים ולך לא היה אכפת כי את לא שמה לב למה שקורה בעולם
יצא לי לדבר איתו.. הוא הסביר לי מה יש לך.. הסביר לי שכל מה שהוא עשה היה בגללך. הבנאדם השתגע.
הוא כלוא איתך כבר 16 שנה.
מסכן.. מעניין מי יותר מסכן.. הוא או את..
נראה לי שכל אחד בדרך שלו..
תחזיקי מעמד אישה.. אולי תקשיבי לסובבים אותך ותנסי לטפל בעצמך לפני שיסתיימו לך החיים בגיל הצעיר מדי שאת נמצאת בו.
חבל לי שזה ככה.. אבל אין מה לעשות.. משפחה לא בוחרים....
אבל בבקשה.. טפלי בעצמך לא בשבילי ולא בשביל שאני אוכל לקבל אמא חדשה ודואגת כי אני לא רוצה כבר, שום דבר לא יכול להיות כמו שאמור היה להיות.. אני כבר הפסקתי לרצות.. מה שחסר לי זה מה שאי אפשר להחזיר אחורה..