הסתובבתי לי ברחבי הישרא, נכנסתי לבלוג פרו אנה (טעות מרה!!) התחרבש לי כל היום. אני בשוק. 

חברותייה של אנה, 
הרצון לרזות קיים אצל כולנו, גם אני רוצה לרדת עוד קצת בשביל להרגיש קצת טוב עם עצמי, אבל בין זה לבין להרעיב את עצמי 5 שעות, 15 שעות, יום, יומיים, שלושה?
קראתי את זה והתפרקתי, הייתי בשוק, לא רציתי להאמין שדבר כזה קיים.
הלב רוצה לבכות והמוח לא מגיב.
נכון, אני לא מבינה אתכן, אני לא יכולה להבין אתכן.
אבל אני רוצה להאמין שאולי אני יכולה לשנות אצלכן משהו.

יקירות,
אני מצטערת, אבל אנה לא שווה את החיים שלכן.
אתן יפות כמו שאתן, גם כשהמשקל מקרה 50 וגם כשהוא מראה 70. 
אין צורך להגיע למספרים הזויים כמו 30. 
הדבר הראשון זה, שזה לא יפה, בכלל!!
הדבר השני הוא, שכשאתן לא מכניסות מספיק אנרגייה לגוף, הגוף מתחיל לפרק את עצמו, זה מתחיל בשומנים, עובר לאיברים, ומגיע ללב.
אתן חושבות שהרזון שווה את המוות שלכן?
כי אני לא. כל אחת יפה בדרך שלה, מדהימה בדרך שלה, עם 5 קילו עודפים או בלי.  
אין שום סיבה שבעולם שתוותרו על החיים שלכן בשביל אנה..
היה לי כ"כ קשה לקרוא את הדברים האלה היום.
מאז ומעולם (וגם בטבע) צריך לאכול בשביל לשרוד, אין לכן מה לנסות לשנות את חוקי הטבע וללכת נגדם.
זה לא שווה את זה, זה לא שווה את הסבל שלכן.
אז נכון, אני יודעת שבטח לא שיניתי לאף אחת מכן (אם יש פה מישהי שקוראת בכלל..), ויכול להיות שרק קצת הכעסתי אתכן, אבל אני מאוד מקווה שיהיו כאלה שנגעתי לליבן.
אני רוצה להאמין שאם תצטרכו תדעו לבוא ולבקש עזרה (תמיד פה בשבילכן ובשביל כולם במה שצריך  )

 רוצה להאמין שתגידו ביי ביי יפה לאנה, ותמשיכו בחייכן כמו שצריך.
שתצילו את עצמכן.
שתחיו..

תמיד פה בשביל כולם, לא משנה מה קורה, 

אריאל