אני אחת שמחפשת עבודה

אני אוהבת לשחק בימי שבת.ימי שבת הם היום הכי אולטימטיבי למשחקים.כי זה יום רגוע.

אנחנו משחקות כל פעם שחברה של אימא שלי באה.אנחנו פשוט באותו ראש אז זה מוסיף

לערך המוסף.אנחנו משחקות בכל מיני משחקים.משחקים כמו רמי,שאלות שצריך לנחש בהם

באמצעות שאלות את הדמות או את האירוע וכו',טאקי,ארץ עיר ועוד.אם אני מפסידה אני לא

יבוא ויגיד ישר,וואי למה הפסדתי ואחפש איזשהי דרך לנסות לשנות את הכול.אין לי בעיה להפסיד

אני יודעת להפסיד בכבוד.אני חושבת בכבוד זה מצד אחד חשוב.למרות שלפעמים לדעת לנצח

צריך.בחיים אם לא יודעים אז כל האנשים ידרכו עליי על ימין ועל שמאל.אבל משחק כמו משחק

אני אוהבת לשחק.אם אני מנצחת אז מה טוב,אני יודעת לפרגן.זה לדעתי זה קשור לאישיות.הרי

בן אדם שלא אוהב להפסיד הוא אדם שגם בחיים לא יתפשר על כל דבר ויהיה מאוד בררן,שגם

זה לא רע אבל שוב,בכול צריך להיות במידה נכונה.למה אני מספרת לכם את זה,כי משחקים

זה משהו שאני חושבת שמתאים לכל גיל.אף פעם גם לא יבואו וישימו תווית.זה כיף כי משחק זה

משהו שמלבד טלוויזיה ואינטרנט זה מעשיר את הידע.גורם לפתח את הראש בצוה יעילה.זה

מחכים.כי בארץ עיר שאני משחקת תמיד אומרים לי למשל שאני כותבת את המילים הכי

קשות שהן כותבות את ההכי פשוטות..