חשבתי על זה.אם מישהו מכם ירצה להתחפש אליי,מעניין איך זה יראה.הוא או היא בטח
יעשה או תעשה פוסטים נורא קצרים,יעשה או תעשה המון שגיאות של דיקדוק או כתיב ורק
אחרי שיעירו לו /לה,הוא/היא ייתקן/תתקן אותן.יירגש/תרגש שצריך,יצחיק או תצחיק שצריך,
ייבטא או תבטא אותי בצורה ייחודית.-כמו לטחון על המקרה שלי עם ההוא מהיי פייב,שלא
משנה כמה פעמים אני אכתוב,ברוב המקרים יהיה רלוונטי.על זה שאני לא מוצאת עבודה,
על נייר טואלט בניחוחות (הנה אני כבר חושבת שאני עוזרת,יהיה לו יותר קל עכשיו ) או שאולי
מצד שני שזה יהיה קשה.כי בכל זאת,להתחפש לבלוגרית כמוני זה לא עניין של מה בכך.אני
לא כותבת פוסט ארוך כך שמי שיעשה אותי בטח ייקדח או תקדח בראש המון זמן במחשבה
על איזה חיקוי הוא או היא יעשה או תעשה אותי כדי שזה יהיה מדוייק.רוב מה שאני כותבת
זה בעיקר נושאים או מה שקורה לי בקצרה.אז עד כמה שאני רואה,אני חושבת שזה אתגר
לא קטן.אבל אני מקווה,יותר נכון בטוחה שמי שלא יהיה ,יעשה עבודה טובה.
ואל
תדאגו זה לא רמיזה..