מצאתי אותו אתמול.הוא היה בכוך שיש לנו.אחרי חיפושים קצרים ראיתי אותו בין כל הספרים האחרים,בהתחלה לא שמתי לב אבל כמה שניות אחרי ראיתי את הכריכה האדומה.לקחתי אותו והתחלתי לקרוא מתוכו 30 עמודים.הוא די קשה להבנה.הוא כתוב בשפה גבוה יחסית,שזה עוד איכשהו מכשול קטן,אבל בגלל שהוא תורגם מהונגרית לעברית,כל שורה נשמעת כמו קופצת מנושא לנושא.אימא מסבירה לי שזה מהסיבה
שאני לא מכירה את הסיפור.שזה לא כמו שאר הספרים שכתובים היום שבקלות אפשר
להבין,כי השפה היא אחרת.זה ספר ישן,ואפשר לראות זאת על פי הכריכה הקשה.היא מספרת גם שהיה לסופרת,אחותו של סבי ע"ה מאוד קשה להוציא אותו לאור.גם בגלל מה שהיא עברה וגם כיוון ש לא היה לה את האמצעים לכך.מי שכן הצליח להבין את הספר היה אבי ע"ה שהכיר את הסיפור.ממה שקראתי והבנתי אע"פ הקושי,הבנתי פחות או יותר מה קרה לה.היא כתבה על מה שהיא חוותה,על כל רגע בו היא הייתה שם,ועל כמה קשה היה אבל בעיקר היא כתבה על דברים קטנים שנראים אולי שוליים אבל היו אלה דברים שנתנו לה את הכוח להמשיך.אז גם אם אני לא אדע מה בדיוק קרה גם
לאחיה,סבא שלי ע"ה שזה חבל לי שלעצמו,לפחות הספר שופך טיפה אור על מה
שקרה למשפחה כולה.