אני אחת שמחפשת עבודה

מעולם לא פחדתי כמו שאני מפחדת עכשיו.הוא התקשר אליי שוב,הפעם לטלפון של 

הבית.לפחות ככה זה נראה ונשמע לי.יכול להיות אולי בגלל שאני מפחדת,זה משפיע

עליי ככה בצורה כזאת.עד כדי שאפילו טלפון מקפיץ אותי.אני לא יודעת.בפעם הראשונה

זה היה סקר,בפעם השנייה לא הרבה אחרי,זה היה אותו דבר רק סקר שונה.ונדמה היה

שזה נשמע אותו קול.אני זוכרת שהיו בעבר אנשים שהתקשרו אליי וכמו כל דבר אחר זה

היה טעות ואותם אנשים חלקם,היו אף מתקשרים אחרי תקופה ושוב זה היה טעות,אבל

זה אף פעם לא הגיע ליותר מפעמיים.וגם אם כן,לא שאני זוכרת,זה מעולם לא הגיע

לנקודה שזה מתחיל להפחיד.אני יודעת שיש מה לעשות ושהמשהו הזה זה להתקשר

ולדווח עליו.אבל לחשוב שזה קורה לי,זה לא מחשבה שנתתי או נותנת לה חשיבות.עד

לעכשיו,היום.אני מנסה לחשוב למי נתתי את המספר שלי,מנסה להבין מאיפה זה יכול

להיות,ואני יודעת למי אני נותנת ואני יודעת למי אני שולחת.אבל הבעיה היא שהיום כל

אחד יכול להשיג את המספר שלי ולהתקשר.אז קשה לי לשים על זה את הנקודה של

מאיפה ולמה זה קורה.ואת האמת,אני בוכה,אבל עוצרת את עצמי.שלא לתת לזה

להשפיע עליי.