אני אחת שמחפשת עבודה

באמת,אני קולטת מהר דברים בפעם אחת.אבל לפעמים מה לעשות שאני אוהבת גם

שמסבירים לי לאט וברור,עד שאני מבינה.מהסיבה שלפעמים יש דברים שהם קצת יותר

מורכבים או פשוט צריכים קצת יותר הסבר.אני לא רוצה שיתייאשו ממני ויגידו לי ישר לא

חשוב,עזבי אותך בשביל מה.את זה אני מאוד לא אוהבת.אם מסבירים אז עד הסוף.אני גם

אוהבת שאומרים לי לאן אני צריכה להגיע למקום מסויים במדוייק.שאני לא אצטרך אחר

כך לשבור את הראש או להתחיל לשאול מאה אנשים בת"א לאן מגיעים שרובם פשוט לא

יודע איך.ובקשר לזה יסלחו לי רוב תושבי העיר שכן מסבירים,אבל אני די תוהה,כי למה אותם אנשים שגרים בעיר הזאת לא יודעים לכוון.חוץ מללכת הלוך חזור לבית שלהם או

במקרה הטוב לסופר ובית מרקחת שאר הדברים זה קשה מידי?.תאמינו לי אני כבר עכשיו

מעדיפה את העיר שלי.ראשון.פה בכלל אין מצב שאני הולכת לאיבוד או שאני לא שואלת אנשים איך להגיע והם לא יסבירו לי.בגלל זה,חברה של אימא שלי יודעת שכל פעם לפני

שאני צריכה לנסוע לאיזה ראיון בת"א אני חייבת אותה כי היא המדריכה שלי להסתבכות

בעיר.למרות שגם אז אני מסתבכת בדרכים,אבל אחרי כמה זמן אני אגיע למעוז חפצי ויהי

מה.והאמת היא שאני מגיעה לשם די בזמן אם אפשר להשוויץ.כך שהכל בסוף מסתדר.גם

שהלכתי לאיבוד,עם קצת תושייה שלי,לא משנה מה אני מסוגלת להגיע לבסוף הבייתה בחתיכה אחת ובשלום.אז כמו שאמרתי,שמסבירים לי לאט אני מבינה,זה לא בעיה.