אני אחת שמחפשת עבודה

הקלטתי לא מזמן ביס מקס את ההופעה של שלישיית פרוזאק הענקיים,אם יורשה

לי ויורשה לי,בערך לפני כחודשיים (נשמר טוב העניין הזה).אני יכולה לראות את זה

שוב ושוב,ועדיין לצחוק כל פעם מחדש.על הקטע עם הפופקורן ("מה אתה מ(ש)פריץ",

"יא זבל","בוא נחליף מקומות","לך תוריד את הזבל","עוד באולטראסאונד ראו שקית"),

או על הקטע רומיאו ויוליה ("יוליה,היא רוסייה?"),אבל הקטע שהכי אהוב עליי זה הקטע

ששלומי קוריאט מנסה לומר מונולוג בשם וזה כואף(ב),"מתוך ספר מונולוגים שהוא כתב

כביכול,ויצא בעותק אחד",הוא תוך כדי כך יורד על אישה אחת בקהל ("תסתמי","אני

אוציא אותך",אני יאכיל אותך דגים,תשביעי מזה",בליווי תנועות של כלב ים,"אנחנו נוציא

את כולם ונושיב אותך כיסא כיסא כאילו האולם מלא") כי הצחוק שלה משגע אותו.כמה

שזה מצחיק,ככה הקהל ואנחנו יחד נקרעים מצחוק.וזה שזה לא מדבר אלינו ולא מפריע

לנו,זה הופך את זה העניין לעוד יותר מצחיק.אבל בואו רגע נדבר ברצינות.נשאיר רגע

את הצחוק בצד.אם היו יורדים עליכם במקום על אותה אישה,אני די בטוחה שגם אתם

הייתם נעלבים באותה מידה.גם אם השחקן עצמו לא באמת התכוון להעליב אלא רק

לצחוק יחד איתה ולא עליה.עדיין זה מעליב.אותה אישה גם יודעת את זה,אבל כדי שלא

להראות שהיא נעלבה ואולי גם מרוב בושה ומבוכה היא צוחקת יחד איתם.זה לא שיש לי

בעיה עם הומור,להיפך,אני יכולה להבין מתי צוחקים איתי,אבל יחד עם זאת אני גם יכולה

להבין מתי צוחקים עליי ברמה של העלבה.כך שבמופעים כמו פרוזאק,וכל מופע אחר יש

את גבול הטעם הטוב.אני מאמינה שאם הוא היה יורד עליה רק פעם אחת,זה עוד היה

איכשהו בסדר,כמו שהוא עשה קצת בהתחלה עם שתי בנות,אבל ברגע שהוא לא חדל

מזה לרגע אחד עד סוף המונולוג שלו,אז אם כמה שזה מצחיק,ואולי זה חלק מהמנולוג,

אני לא יודעת,בשלב מסויים,זה כבר לא היה לעניין.כי בסדר הבנו את הבדיחה,אבל

צריך להגיע לכדי השפלה של אישה ששילמה כמו כולם על הכרטיס כדי להינות ולא

כדי שאחר כך היא תושפל.