אני אחת שמחפשת עבודה

שדברים טובים עומדים לקרות,אני מרגישה את זה עמוק.אני יודעת שזה קרוב ושזה

יהיה טוב ממה שזה נראה.אני לא יודעת,אולי זה בגלל הרצון העז,אין לי מושג,אבל אני

הולכת מתוך אמונה שאולי בכל משהו אם אני אגיד לעצמי שיהיה טוב אז משהו ישתנה

ואני ארגיש טיפ טיפה יותר טוב ממה שהרגשתי בכל השנה.להרגיש טוב זה לאוו דווקא

רק מבחינה של רוחניות,אלא מתוך ההרגשה לשם ההרגשה הטובה.אני מאוד מאמינה

באלוהים וביכולות שלו וזה בשבילי די מספיק.אגב,תמיד שאני נוסעת לראיון עבודה

אני כמעט ולא רואה סלבים,אבל היום משום מה ראיתי אחד ותמיד שזה קורה אני יכולה

להיות בטוחה שהיום הזה ובכלל הולך להיות לי מצויין.אל תשאלו למה,זה משהו  שיש

בי תמיד.אתמול שהלכתי לבית הכנסת הקטן הלכתי הפעם במטרה לדעת אם אלוהים

אכן סלח לי על כל אותם עוונות וחטאים שביצעתי ועשיתי ל"ע כל השנה.אם לומר לכם

מה אני חושבת נדמה לי שכן,כמעט לכל בן אדם מגיע הזדמנות בחיים לתקן,גם אומרים

שהוא סולח מלמעלה אז אני מאמינה להם.ולמה כמעט,כי יש הרבה צרות  וכו' שלגביהם

אני כבר לא בטוחה.כי לסלוח לבן אדם שעשה מעשים זה לא תלוי בי לומר.אבל לגבי

הסליחה שלי אישית אני אומרת שכן.כי השתדלתי ואני משתדלת,אני עושה וממשיכה

לנסות להיות אדם יותר טוב,יותר אופטימי יותר סבלני כל הזמן.