אני אחת שמחפשת עבודה

אם אני אגיד את מה שאני חושבת לבוס,זה יהיה בסדר אתם חושבים? לא משהו

חוצפני חלילה,אבל מה שאני מרגישה,בשפה רגועה ויפה.מאז שאני שם אני רק על

תקן מתייקת.וזה הבנתי שהוא קיבל אותי,הבנתי שזה טובעני,אבל דחילאקום אני

מתייקת כמות של תיוקים שעולה בקנה מידה לפחות ואני לא מגזימה ב-1000 דפים.

כל פעם אני עושה חישוב שלי לאיך אני אעשה את זה שיהיה לי יותר קל אבל מה

שקורה זה שמידי פעם א' וצ' אומרות לי מה לעשות חוץ מזה,אז אני מפסיקה עם כל

התיוקים ועושה את מה שהן אומרות לי.אבל מה קורה אחרי זה,קורה שא' מתלוננת

שאני לא מספיקה עם התיוקים ומתחילה להגיד לי למה אני עושה ככה ולמה ככה.

ואני עונה לה,אני אומרת לה,אני לא משחקת ואני מצטערת,אבל זה לא אשמתי שיש

דברים מסביב.וזה מה שמשתיק אותה,אבל זה כבר הפעם השנייה שהיא מעירה לי

בנושא.אני יודעת שבכל מקום יש את הנבלה ויש את הטרפה,וזה בסדר אני עושה

את העבודה שלי ומה שאומרים לי,והולכת הביתה.הבעיה היא שאני לא מנסה להיות

נחש כמוהן,ואני לא רוצה לרדת לרמה שלהן,אבל השאלה היא מה אני עושה? לגבי

התגובות,אני אענה לכם לאט לאט במהלך השבוע או כמו תמיד ביום שישי,אז אל

תעלבו