אני אחת שמחפשת עבודה

אני בונה לעצמי חומות.זה לא סוד.אני בונה אותן כי אני מגנה על עצמי,כי לא בא לי

להיפגע,להיפגע זה הכי גרוע,כי נמאס לי להגיד לכולם מה שאני חושבת ומה שאני

מרגישה,אז אני מעדיפה לספוג את הכל ולא להגיד מילה.לא רוצה להגיד חלילה שאם

יחרבנו עליי אני יאמר שזה יהיה גשם,אבל אני גם לא רוצה להיות נחמדה לכל העולם

כי זה הורס אותי,וגם כשאני מנסה להיות רעה זה לא הולך כי שום דבר לא הולך אז אני מעדיפה פשוט להתרחק מהם.לא רוצה שיגידו לי ללכת על פי קודים חברתיים,אני

שונאת אותם.לא חושבת שהם נועדו לי.אני סובלת מהם והם לא מתאימים.אני הולכת

נגד הזרם.מורדת.נוח יותר ופשוט מלהתמודד מולם במלחמה אבודה.הפוסט שלו הזכיר

לי שכשלוחצים לי על כפתורים רגישים,כאלה שעד כה הם היו כבויים רגועים לא עשו

רעש זה יכול להוציא אותי משלוותי.אני לא אוהבת שמנסים ללכת איתי רחוק,לבדוק

עד כמה אני שברירה,כי לפעמים אני עצמי מפחדת ללכת רחוק מידי שמה אני אפגע

בעצמי ובאחרים חזק מידי.לבנות חומה זה קל.אני בונה אותה אך  ורק שאני  מותקפת.

בגדול,אפשר להפיל אותה,זה לא בעיה,אני מרשה,אני לא מקשה,אבל לא לכל אחד

אני נותנת.עדיף תאמינו לי לבנות ולהפיל חומה של עצמך מאשר להפיל חומה של אחר.

חומה של אחר זה משימה מורכבת.חומה שלי זה חומה שאני מודעת אליה ויש לי את

הרצון שלי לעשות בה כרצוני.