איזה מצחיק זה להגיד את המילה חרבטיטה,שבתרגום חופשי זה קישקוש בלבוש.
זה גם הרבה יותר געזי מלהגיד סתם קישקוש בלבוש או חרטבונה אם חושבים על
זה.שזה מילים מעליבות כשלעצמן.ובכלל,מעבר למילה,אם מסתכלים על זה בצורה
קצת יותר פשטנית,חרבטיטה זה בעצם משהו טוב.כמו אם לדוגמא אני סתם מציירת
בלי לחשוב על מה ובהתחלה זה נראה בלי כל צורה או איזשהו כוונה,אבל אחרי עוד
איזה קישקוש אחד או שתיים פתאום הציור מתחיל להראות יפה ולקבל צורה וכוונה
בלי להתכוון,אז זה נחשב לחרבטיטה שיצא טוב.או אם סתם אני כותבת שורות ובסוף
יוצא לי שיר מגניב.או שהכי טוב,אני כותבת פוסטים קצרים על כל מיני דברים שעולים
לי בראש שחשבתי שהם שטויות אבל זה לא שטויות בכלל.את האמת,אני לא יודעת
אם להגדיר את זה כפאשלות קטנות של החיים שיוצרות את הפאשלות החיוביות אבל
זה כל מיני דברים קטנים וכל מיני מצבים שבהתחלה לא שמים לב אליהם,של כמה
הם נגיד מצחיקים או חשובים,ופתאום הם מקבלים איזשהי תפנית לטובה.