וואלה,אם היה לי אפשרות להפיק תוכנית רדיו אני חושבת שהייתי השדרנית
הכי בנאלית שיכולה להיות.או הכי קולית (איזה מילה משנות התשעים..חח),תלוי
איך מסתכלים על זה.אני לא יודעת אם הייתי יכולה לתת עצות,כי עצות זה נושא
מאוד רחב,וכל עצה יכולה להתפרש במיליון דרכים ולא תמיד אני יכולה להגיד
את הדבר הנכון שמישהו אחר אולי שיותר מבין ממני יכול לענות יותר טוב,כי לא
תמיד מה שאני אומרת זה בהכרח באמת נכון,וזה בעיה.אז אולי הייתי יכולה להיות
מומחית לנושאים מורחבים כמו פוליטיקה ובידור כי אני מאוד מתחברת למדיה הזאת.
או שסתם הייתי משדרת מוסיקה מזרחית או אנגלית ומראיינת סלבים שאני מכירה
ואוהבת,ובקטע הזה הייתי שואלת שאלות שאני חושבת שאולי הרוב לא היה שואל,
כי כמו שאני מכירה את עצמי אני אומנם ביישנית אבל יכולה אחרי כמה זמן לפתוח
את עצמי ואת הפה.או בעצם אני לא בטוחה שיש לי קול רדיופוני.תמיד לשדרנים
יש את הקול המתאים,השליו והשקט שאני תוהה לעצמי איך נראה זה שנמצא מאחורי
הקלעים.יש פעמים שאני יודעת אבל הקול שלהם תמיד נשמע אחרת מאיך שהם
נראים.האמת גם אף פעם לא ניסיתי לשמוע את עצמי.זאת אומרת,אני שומעת את
עצמי,אני יודעת איך אני נשמעת אבל אני לא יודעת בוודאות אם מה שאני שומעת
זה מה שגם אחרים שומעים.אם זה אותו הקול.אני זוכרת שפעם ניסיתי לשמוע את
עצמי אבל נשמעתי זוועה,מאוד מוזר..שהיום אני די מפחדת לנסות שוב להקשיב..
אבל יאללה,מותר לחלום וזה חלום די מגניב לחלום.ואם זה יתגשם זה יהיה עוד יותר
מגניב.