אז נכון שכתבתי בפוסט הקודם כמה היה לי קשה לא לנסוע לבקר את האחיין שלי כי אני מצוננת וחולה?
היום אחותי התקשרה אליי בבוקר ושאלתי אם אפשר לבוא אליה אז היא הסכימה.הרגשתי טיפה יותר טוב
אז הרשיתי לעצמי..מלא זמן לא מצאתי זמן לנסוע אליה (גם בגלל השפעת) ואני שמחה שאני מתחילה למצוא
את הזמן הזה.נורא התגעגעתי!.היה לי חשוב הנסיעה הזו.אין לתאר את האושר הזה בלבקר סוף סוף,גם אם
היום זה היה לכמה שעות,גם את האחיין שלי ולהרגיש שאני עושה באמת עושה משהו.הכי משמח אותי זה
שאני נוסעת אליה שוב יום שישי.כל פעם שאני נוסעת זה ממלא אותי באנרגיות.במיוחד אחרי שאני הכי עצבנית והכי מרוגזת,פתאום לקבל את הבוסט הזה ולשים את הבעיות בצד זה בלי ספק הדבר הכי טוב שיכול להיות.
אז מעכשיו שקיבלתי את הבוסט הזה אני בהחלט יכולה להתחיל את השבוע בכיף.כמו שצריך.חנוכה שמח!
