לפעמים אני גאה בעצמי.והרגעים האלה שאני גאה בעצמי יכולים להימשך הרבה זמן.כי אני יודעת שעשיתי
משהו נכון.כי אני יודעת שאחת ולתמיד אני יודעת מי אני.וכי אני יודעת שאני לעולם לא אסנן את הרגשות שלי.לא
עכשיו ולא אף פעם.חוץ מזה,מה זה לסנן רגשות? זה להגיד לי להמשיך ולאגור,זה להגיד לי בעצם שאסור לי
להגיד את מה שיושב לי באמת על הלב? זה להגיד לי להמשיך לספוג,סליחה על הביטוי,חרא ולהגיד שזה בעצם גשם או שלג לבן? אני מבינה שלסנן זה לא לקלל או להעליב או לפגוע אבל אם הרגשות שלי רוצים לצאת אני אוציא אותם בדרך שאני יודעת שאני רוצה להוציא אותם ולא בדרך שרוצים שאוציא אותם..אני לא אתחיל לחשוב כל פעם על המילים שיוצאות לי מהפה,אני לא אתחיל להתחנף כשלא צריך להתחנף.מצטערת.אני עשיתי את זה
די והותר בעבר שגרם לי להפסיק עם זה..
אגב,אני ממש מקנאה בכל אלה שהעיר שלהם עכשיו עטופה בלבן..אני יודעת איך שלג נראה מן הסתם,
אבל לצפות בזה ממש בלייב אלה אחת מהחוויות שעוד לא יצא לי לחוות..