אני אחת שמחפשת עבודה

אני ידעתי שזו תהיה אזעקה אחת.או ככה לפחות אני הבנתי את זה.כשהגיעה האזעקה השנייה כבר חשבתי

שפה זה אמיתי.יצאתי מהדלת ואין אף אחד בחדר המדרגות,שנייה אחת אחרי,עוד אזעקה אבל לחלקיק של

שנייה ואז זה נגמר.בטלוויזיה היה כתוב שזו אזעקה אבל לא היה כתוב כמה תהיה אז חשבתי שאולי בכל זאת

השלוש אזעקות האלה זה חלק מהתרגיל ועכשיו אני מבינה מהחדשות שזו בעצם תקלה.. אם להיות כנה: זה היה

מפחיד.האזעקה השנייה הזכירה לי את המלחמה ההיא שהייתה והיה לנו בעיר פגיעה..התחושה הזו של הבום

שמרעיד את כל העיר מאוד הלחיץ אותי..אני לא מתיימרת להגיד שאני מבינה את אלה שחווים את זה יום-יום שעה-

שעה-דקה אחרי דקה,אבל אני בהחלט מבינה את התחושה הזו..תחושה מאוד מפחידה.תחושה שלא מספיק מגינים עלינו וכל אחד הוא בעצם ברשות עצמו.מי ייתן ולא נרגיש את התחושה הזו אף פעם.