אני אחת שמחפשת עבודה

הדבר הנחמד ברשתות חברתיות זה היכולת הזאת לפרוק בלי שמישהו יגיד לי שאני עושה משהו לא נכון.

כי זה לא שאני מסתירה את הפגמים שלי ומעדיפה לא לכתוב או להגיד אותן,זה פשוט שמי שמכיר אותי יודע את זה ומי שלא לא ובשאר אני פשוט מעדיפה לחשוב עם עצמי ולתקן עם עצמי מבלי לדון בזה עם אחרים.זה לא שאני לא חושבת על כל מילה או שוקלת כל דבר שאני כותבת אבל לפעמים לפרוק בחופשיות כמו בכתיבה או שיחה עם אחרים לא מצריך ממני להסביר את עצמי שוב ושוב או לנסות להצדיק את עצמי יותר מידי,מכיוון שבשביל לקבל דיעה אני מאוד מתאמצת להסביר את עצמי כמה שאני יכולה בשביל לקבל תגובות אובייקטיביות.אז נכון,אני לא מכירה את אלה שאני פורקת בפניהם אבל בכל זאת,יש משהו משחרר בזה.יש משהו משחרר בלפרוק מה שיש לי בפנים מול אחרים שלא מכירים אותי לעומת מי שמכיר אותי שבלי כוונה יכול לפגוע במילים אע"פ שזו לא הכוונה.

הפתיחות היא אחרת.אני לא לא משתפת את אלה שמכירים אותי אבל לפעמים לשתף אחרים שלא מכירים אותי יכול לא פעם להועיל.