אני אחת שמחפשת עבודה

הסיכוי שאני אטוס לאנשהו הוא די אפסי.מצד שני אני יכולה לחסוך,זה ייקח לי לא מעט זמן או שנים,תלוי מה

אני אעשה אבל אני אוכל בסופו של דבר לטוס.כי זה החלום שלי.אחרי הצבא לא עשיתי טיול.לא הייתי כמו

כולם-טסים לארץ נידחת כלשהי ומנקים את הראש.אני ישר הייתי בחיפושים והרבה זמן של חופש.. עכשיו שאני

עובדת ברוך השם כבר למעלה משנה וחצי ויש לי את האומץ הזה להגיד לעצמי שאולי אולי הגיע הזמן לטוס לאנשהו..לעשות איזה טיול קטן.נכון לעכשיו אני לא יודעת,רציתי לעזוב את הארץ,לעזוב את המדינה,לא רציתי

להישאר פה כי אני לא הכי מרוצה,היום אחרי שכבר יש לנו מספיק שנאת חינם ולא כל כך יודעים לאן כדאי לטוס ולאן כדאי לא אני די נוטשת את הרעיון של עזיבה.לא הכי טוב פה,לא הכי נחמד,הכל די סליחה על המילה על הפנים ובכל זאת,לאן עוד יש לי להגיע.כי גם אם אני לא הכי אוהבת את המדינה הזו לפעמים,אני אוהבת אותה הרבה.גדלתי בה ופה אני נשארת.עדיין החלום לטוס ישנו אבל לעזוב? לעזוב כבר לא.אולי לדירה משלי..