אני קמה בבוקר,צופה קצת בחדשות,מקווה לחדשות טובות
מקווה אולי הסתיימה המלחמה,שאולי השקט כבר הגיע ואין יותר אזעקות
שאפשר ללכת ברחובות,לחזור לאיזשהי שגרה
לפעמים אני שוכחת שאנחנו במלחמה,בתוך ים של בלאגן
שוכחת לרגע שבכלל יש לנו אויבים מסביב
שהעולם שונא אותנו ושוכח שאנחנו אלה שמתמודדים עם טילים ורקטות
בעוד הם עצמם אפילו לא מתמודדים עם חששות
שוכחת שאנחנו במלחמה עם עצמינו,של ימין ושמאל
אני קמה בבוקר,מתארגנת,הולכת לעבודה וחוזרת
שוכחת שיש בחוץ מלחמה,מנהלת שגרה רגילה,
לא כי זה קל לשכוח
זה פשוט כי לפעמים אני רוצה להניח את הכל בצד
לדעת שיש עוד דברים חוץ מדאגות
לפעמים אני שוכחת שאנחנו במלחמה
בתוך בלאגן גדול
אבל עכשיו,אני מבינה יותר מתמיד
שזה בסדר גמור
שזה שאני רגועה זה אומר שיש לנו מדינה חזקה
גם אם לפעמים היא מאכזבת אותך וזורקת אותך חזרה
למציאות הלא מורכבת והלא פשוטה