כן.מה שאתם קוראים.היום בבוקר התקשרו אליי ממשאבי אנוש ומסרו לי שבגלל כל מיני אילוצי מערכת
בואו נקרא לזה,אני קוצצתי..כמה עכשיו משנה לי לדעת את הסיבה? אני לא יודעת.אני יודעת שהייתי הכי חמה,הכי נפלאה,הכי טובה והכי מקסימה ומי יודע אולי אהובה.ההורים לא הראו חוסר אהבה כלפיי עד כמה שנוכחתי לדעת והילדים הראו אליי אהבה וחיבה גדולה.גם מחוץ לשעות הפעילות.אז אני לא יודעת מה בדיוק הסיבה.ניסיתי להוציא ממנה שבב של מידע,לדעת אולי יותר אבל כל מה שאותה אחת דיברה איתי אמרה לי זה שזה מטעמי קיצוצים.אני מנסה לנחש שאולי בגלל שעבדתי בגן אחר והיו לי שם תסבובות עם הסייעת המגעילה או בגלל שלא מעט פעמים שמעתי ש"התלוננו" על שירותים מסריחים..אני לא יודעת.אני רק יודעת דבר אחד:
לעבוד שנתיים במקום אחד - אני גאה בעצמי.מאוד.זה לא מובן מאליו
אני גאה בעצמי כי הוכחתי לעצמי שאני יכולה להזיז הרים וגבעות ושאני כן יכולה למצוא עבודה ולהתמיד בה.
והכי חשוב-שזה הפסד שלהם.לא שלי.עכשיו מה שנשאר לי זה להזכיר לעצמי את זה עכשיו לא מעט פעמים..כי אני לא יודעת כמה אני אשמע לעצמי מספיק אמינה או אשכנע את עצמי שזה נכון..
נ.ב - על העלבון הזה אני ממש לא הולכת לוותר.עם כל הכעס שיש בי עכשיו אני לא מוותרת להם על שום דבר
וחצי דבר.את מה שמגיע לי אני אתבע.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סנון