אני אחת שמחפשת עבודה

הים.המקום שהרגיע אותי ומרגיע.הלכתי עם אימא שלי.קצת להתאוור.וכן,אולי טיפל'ה לחגוג את זה שפיטרו אותי.רציתי שאם כבר פיטרו אותי אז לפחות להיות שמחה ולא להיות עצובה.להגיד לעצמי שאני מפה יכולה רק לגדול ולגדול הכי גבוה ונראה לי שהצלחתי

לקחתי קינוח.למה? כי בכל זאת משהו מתוק להרגיש שלמרות הכל החיים מתוקים

הנה,אפילו הסירה הזו שבאופק נותנת את התחושה שמעכשיו הכל בסדר

 לדרוך ככה על החול זה הדבר הכי כיף שיש.הייתי יושבת אבל היו כל כך הרבה אנשים שבאמת לשבת מול הים לא הייתי יכולה מקווה שאולי פעם הבאה זה יתאפשר לי יותר