אני אחת שמחפשת עבודה

אני אוהבת את יום שבת,

אני אוהבת את זה שיש שקט מסביב,

אני אוהבת את זה שהרחובות כמעט ריקים,למרות שפה ושם תמיד יש את אנשי הקריוקי והמנגל..

אני חושבת שיום שבת זה כבר מזמן לא עניין של חילוניים או דתיים ואפשר פשוט ליהנות מהיום.

יום שבת נהיה יום כזה שמבאס שהוא נגמר.

שהוא נגמר זה תמיד מרגיש כאילו לא עשיתי או הספקתי כלום אבל תמיד יש את התחושה הזו של הרגשה טובה.

פעם לא התחברתי ליום הזה בכלל,זה היה לי יום כזה מרגיז.אהבתי יותר את ימי חמישי ושישי.

בגלל שהם ימים של הסופ"ש אני מנסה שהם לא יעברו לי מהר.

היום איפשהו התחלתי לאהוב גם את יום שבת.

אני אוהבת לקום בוקר.התחלתי להתעורר מוקדם מאשר לישון עד מאוחר כמו שהייתי עושה פעם.

טוב,אולי בגלל התקופה הזו שלא עבדתי אחרי שהתשחררתי מהצבא וכל מה שעניין אותי זה החופש.

תמיד הייתי הולכת לישון מאוחר וקמה מאוחר.לפעמים זה היה מבאס אותי כי זה הרגיש לי

שהיום נגמר לשווא ולפעמים זה לא ביאס אותי כי לא באמת הרגשתי צורך לעשות משהו וידעתי

שכל עוד אני בחופש הזה אז מה בעצם אכפת לי.

היום אחרי שכבר אני עבדתי ועכשיו גם מחפשת זה מרגיש לי שאני חייבת למצוא משהו אחרת אני אשתגע.

אני היום יותר מעריכה את הלקום בבוקר ולא לבזבז את היום,

יותר מעריכה את זה שכשאני אצא מהעבודה,לא חשוב באיזו שעה אני אנסה תמיד למצות את היום

הכי טוב שאני יכולה ולהרגיש שוואלה,עשיתי משהו