אני אחת שמחפשת עבודה

אני כבר לא יודעת מה אני עושה עם עצמי.בעצם,אני לא יודעת מה אני רוצה מעצמי.

בעצם..אני מרגישה שאני קצת חוזרת אחורנית בכל מה שקשור למציאת עבודה.זאת אומרת,לא ממש אחורנית,

ברור לי שאני מאוד רוצה להשיג עבודה וברור לי שאני שוקלת כל הצעה של עבודה,וזה בסדר גמור,

אני מחפשת בטירוף וזו זכותי להיות בררנית,כי בסופו של דבר שאגיע למקום עבודה אני ארצה לדעת

שזה יהיה לטווח ארוך ולא לטווח קצר,אני רק מפחדת שהבררנות שלי תשכיח ממני את התחושה הזו של לעשות משהו שאני אוהבת ורוצה ולקבל על זה משכורת.

אני מודה,לפעמים אני חושבת לעצמי שכיף לי החופש שיש לי עכשיו אבל מיד אחר כך אני אומרת לעצמי שלצאת

לעבודה רק יקרב לי את המטרה להשיג לעצמי עצמאות אז אני ממשיכה להתקדם קדימה.

אני מתוסכלת מזה שאני רוצה לאזן את המחשבות האלה בראש שלי ולהגיד לעצמי שאוקי,תהיי בררנית אבל

אל תשכחי שעבודה את חייבת למצוא ואני מצליחה לעשות את האיזון הזה,אבל ברגע שאני מוצאת ראיון עבודה ויש משהו אחד לא טוב זה כאילו מחזיר אותי לשנייה או שתיים אחורנית ואני לא רוצה את זה.