האמת היא שהיום לא רציתי לגשת ללשכת התעסוקה.לא התחשק לי.חשבתי שוב ללכת ולהירשם שוב או שאולי עדיף לי פשוט להתחיל עוד פעם לחפש עצמאית מאשר סתם להמשיך להגיע לשם ואולי לדעת שכל המשרות שיציעו לי הם משרות שכבר הייתי בהן אבל בסוף מהר מאוד התחרטתי.הבנתי שזה סתם יהיה מטומטם מצידי להתחיל כל הזמן להירשם מחדש מתי שלפעמים לא יתחשק לי ושאם אמשיך ככה אני לא אגיע לכלום.
אז אחרי שעליתי על האוטובוס לדרך הלא נכונה ואחרי שעליתי על האוטובוס הנכון לדרך הנכונה הגעתי כמה דקות לפני שהייתי עלולה לאחר.שהגעתי לנציגה שאלתי אותה את השאלה שלא חשבתי שאני אשאל.-כן,כן,
שאלתי אותה לגבי קורס אפייה.היססתי לפני ששאלתי אבל ששאלתי הייתה לי תחושה קלה כזאת של מתח של אם יש או אין אפשרות כזאת.שהיא שאלה אם אני רוצה לנסות ובלי כל כך מחשבה אמרתי שכן,שאני רוצה,לשנייה אחת חשבתי אולי לחזור בי אחרי שהיא אמרה שזה יוריד לי באבטלה לא מעט אבל איפשהו ביני לבין עצמי אמרתי לעצמי שאני חייבת לנסות בכל זאת.לבינתיים היא נתנה לי פגישת ייעוץ עם יועצת תעסוקתית לגבי קורסים אבל אם אכן אוכל לעשות את הקורס הזה אני אהיה מאוד מאושרת.זה ייתן לי להבין שכל מה שאני עושה זה בזכותי ובזכות לא מעט עקשנות שלי.אז יש לי כבר צעד אחד קדימה וזה מרגיש נהדר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סנון