מרגישה שאני מאכזבת את עצמי אבל אני יודעת שאני לא באמת צריכה להרגיש ככה.
אולי עכשיו אני מרגישה כאילו אני לא מזיזה שום דבר כמו שעשיתי בהתחלה אבל אני באמת לא צריכה לתת
לזה מקום כי ברגע שאני אמצא אני אפסיק לחשוב ככה ואתחיל להיות שוב גאה בעצמי.
לא ניגשתי ללשכת התעסוקה כי באמת לא הרגשתי במיטבי ואני לא צריכה להרגיש רע רק כי השפעת
החליטה "לבקר" אותי,אבל משום מה אני לא מפסיקה לחשוב שאולי אני איכזבתי את עצמי שלא ניגשתי קודם,עוד שפיטרו אותי,כי יכולתי אולי להיות עכשיו עם עבודה אחרת.
מצד אחד זה יותר מידי לשפוט את עצמי ומצד שני נורא בא לי להתקדם.יש בי המון רצון.להרגיש כל פעם שאני מאכזבת את עצמי זה לא נכון.אני צריכה לחשוב שעצם זה שיש לי ניסיון ואני יודעת שאני מסוגלת להתמיד,אין סיבה שלא אמצא עוד מקום ועוד ניסיון אחר לצבור.
אגב,קונדיטוריה,היות ואני אופה לא מעט וגם קצת מחלקת פה ושם לשכנים בבניין שלנו,השכנה הציעה לי היום
למכור את המאפים שאני מכינה לקונדיטוריות ולהרוויח מזה.שאני חושבת על זה,למה לי לעשות את זה אם אני יכולה ללמוד ופשוט להרגיש יותר טוב עם עצמי אם אני עצמי אכין את המתכונים שאני אעשה..לעשות של אחרים זה סתם לדעתי גניבה ומיותר,ברגע שארצה למכור משהו אני מעדיפה שזה יהיה משהו שלי ולא של מישהו אחר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סנון